ריקי דסקל
ילידת חיפה, שחקנית, כותבת, מורה.
שיחקה במספר תיאטרות, בין השאר: בית ברנרדה אלבה, הבט אחורה בזעם (תיאטרון באר שבע), טייבלע והשד שלה (הבימה), הפקות פרינג'': בתוכו (הסמטה), רכבת בבואריה (פסטיבל עכו), ספר הזכרונות של בטני (תיאטרון קרוב). עד כה פרסמה ארבעה ספרי שירה: רצועה של אור (הוצאת אלקנה), כולם מייחלים למחווה של אהבה (הוצאת ביתן), ספר הזכרונות של בטני (תמוז ואגודתהסופרים(
לחם הפנים (הקבוץ המאוחד). שיריה מתפרסמים בבמות ספרותיות שונות.
מלמדת דבור לבמה ועבודה על טכסט בבית צבי, סמינר הקיבוצים ואוניברסיטת חיפה
טלאים של אור שחקנית כותבת מורה
שלום לך ריקי…
ניכנסתי לפוסט שלך בעיקבות הדמיון בשם לפוסט קודם שלי… והסתכלתי על הקטע וידאו של ההרצאה… מעורר השראה יש להודות… זה גרם לי למחוק פוסט שלילי שפרסמתי היום בו אני מתלונן במילים בוטות ושליליות על המציאות בה אני חי…
בתור אדם עם נטייה לדפוס מחשבה פסימי וראיית עולם קודרת אני מודה לך על שהבאת לי השראה לנסות להסתכל על "חצי הכוס המלאה" דווקא… תודה לך מקרב לב…
רונן
שלום רונן
שמחה לביקורך בבלוג שלי ומברכת אותך בברוך הבא למטע 🙂
קראתי את הפוסטים שלך והם היו למרות התכנים הפסימיים שלהם מרתקים.
אם הצלחתי לגרום לך להסתכל על "חצי הכוס המלאה " דייני ! 🙂
ALWAYS LOOK DEAR RONEN ON THE
BRIGHT SIDE OF LIFE 🙂
http://www.youtube.com/watch?v=JrdEMERq8MA
ריקי, זה מעולה. תודה. רשמתי הערות!
הבעיה היא…כשהנפש נפגעת. הרי יש מחלות לעת זיקנה שלא פוגעות רק בגוף. ולא על הכל אפשר לשלוט עם רוח טובה.
דברי איתי ואעזור לך להעלות תמונות.
לוסי יקרה – למה לקלקל את החגיגה עם המציאות 🙂
ותודה על ההצעה , אסתייע
ריקי, סליחה…הרגל מגונה שלי
🙂
תודה ריקי יקרה.זו היתה חוויה לשמוע את דבריה של ג'ן פונדה.אני הסכמתי עם כל מילה כיוון שאני חושבת בדיוק כמוה.
עפרה
הי עפרה, ג'ין פונדה מרשימה ביותר גם במציאות, יצא לי לפגוש בה כשבקרה בארץ לפני למעלה משלושים שנה
אני לא יודעת לגבי יכולות האפייה שלה אבל היא פצצה !!! 🙂
היי ריקי-תיקי. גם לי היה הכבוד לפגוש בה באותו ביקור ולראיין אותה (מה, שלושים שנה? איך הזמן עובר מהר כשנהנים :). התמונה וחתימתה עדיין בידי. היא מדהימה ובהחלט משתבחת עם השנים – ולא כקלישאה. מה שהבאת כאן – מרתק. ג'יין פונדה אישה יפה, חכמה, כריזמטית. נו, מה יש להגיד…
תודה ריקי. זה היה מעורר מחשבה…
נורית
הי נורית – תודה
אגב תגובותי (גם) לבלוג שלך לא נקלטות משום מה
ועוד אגב : גם תגובה זו ממש אצלי אלייך לא נקלטה וזו הפעם השנייה שאני מנסה
הנה הצלחת. זאת הוכחה שלא כדאי להתייאש … 🙂
נורית