סבינה מסג
נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית.
התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון
—יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.
ספרי שירה למבוגרים:
מושב
1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א
הבית במגדל
1987 הקבוץ המאוחד
והים הזה ים כנרת
1994 הקבוץ המאוחד
ימי מנזר
1992 שוקן 1991
כליל
אבן חושן 2003
מן הספרים לילדים החתומים בשם העט
עדולה
שני הטריים ביותר הם:
צעצועים הוצאת עם עובד
שאלות לא קלות הוצאת א"ח
סבינה מסג משוררת ומתרגמת
עדינו החצבי, אלך לראות בבואי
כן, כבר סתו. היום קמתי לפני הזריחה והנה טיפטוף!
עדין עדין… איך החצב הופך עדי עדין של סתיו, וארבע מילים חורזות תפרחת חדשה של סתיו…
גם כאן נקש הערב היורה את טיפותיו, וריחו עלה ובישר סתיו.
איזה טקסט, עדין כמו החצב והטיפטוף הראשון, תודה.
עדינו
וגם שרביטו,
חצב עכשיו.
הרבה במעט, סבינה.
תודה, רונית. איפה ריכוז החצבים בירושלים?
כמה עדין.
בדיוק חשבתי על סתיו, כאן בחו"ל. השיר עדין ויפה.
החצב באמת מפליא בעדינותו אך גם בחוצפתו. בפארק בהרצליה הוא מגיע לגובה של יותר ממטר. די יהיר הייתי אומרת, אבל גם פלאי
סבינה,
נזדמן לי לעיין במילון.
בשפת הגר
החצב=
פרח כוכב.
(csillagvirág)
אגב, זה קצר משלך.