לְאֵוָה לִיפּסְקַה ,הַמְּשׁוֹרֶרֶת הַפּוֹלָנִיָּה ,שֶׁכָּתְבָה אֶת הַשִּׁיר:
'שְׁעוֹן הַפְּרָחִים שֶׁל לִינֵאוּס'
לֹא שָׁמַעְתִּי עַל לִינֵאוּס הַשְּׁבֶדִי, בִּיוֹלוֹג שֶׁכְּבָר מֵת
אַךְ זְמַנּוֹ לֹא עָבַר
כִּי עָשָׂה
מִכַּמָּה עֻבְדּוֹת עוֹבְדוֹת —
'שְׁעוֹן פְּרָחִים' !
לֹא יָדַעְתִּי שֶׁמִּישֶׁהוּ כְּבָר גִּלָּה
שֶׁגַּם זֶה
זְמַן אֱמֶת!
* הבוטנאי הידוע קרל לינאוס, שחי במאה ה18-, יכול היה לדעת מה השעה על פי מבט חטוף בגינתו: הוא גידל שם פרחים שונים שכל אחד מהם נפתח ונסגר בשעות קבועות משלו. מחזור הפתיחה והסגירה של הפרחים נקבע באמצעות שעון ביולוגי הטבוע בהם, הקרוי "שעון סירקאדי". שעון ביולוגי זה, שגרסאות שונות שלו מצויות גם בבעלי חיים, מתאם ומתזמן פעילויות יומיות כגון התעוררות או פריסת עלי כותרת.
איזה רעיון נפלא!
אני יודעת לפי הפרחים רק את העונות, אבל אם היה אפשר לדעת את שעות היום, הייתי מביטה בשעון הזה שעות.
תמיד ידעתי שהפרס על קימה לפני הצהריים הוא לראות את העולש פתוח ואת היהודי הנודד.
אני רואה את העולש פתוח בטיול הבוקר עם הכלבים. פרח אהוב עליי.
מרתק סבינה, ואנו הבורים מסתפקים במבט על חמניות…
יש עוד כמה מוכרים כמו הכלניות הנסגרות לעת ערב ולעומת זאת 'נר הלילה' הנפתח…
והנסגרים בצהריים:
העולש המופלא והיהודי הנודד וה morning glory
מביא אותי למחשבה, כמה אנחנו בני האדם התרחקנו מהשעון הביולוגי שלנו ונותנים למשהו או למישהו להכתיב לנו את לוחות הזמנים
אני רואה שגם הראש השבדי יודע להמציא פטנטים 🙂
איזה רעיון פרחוני ומקסים
עד אתה ידעתי רק שנר הלילה נפתח בלילה …
פנטסטי! תודה.
כל כך הרבה אומרים לנו הפרחים. זמן אמת, זמן של יופי (וכובע הנזיר מהפוסט הקודם… נזיר נזיר, אבל מלך הגינה. כל שנה הוא פורח לי מחדש בלי שהתאמצתי. אני קוראת לזה 'בונוס מן הטבע'. נזירי מבחינת דרישותיו, אבל מחזיר כל כך הרבה. והקפושון שלו. איזה נזיר קפוצ'יני..)
תודה, תלמה, כל כך יפה את מגיבה!
סבינה,
יופי. בפי אין כל חדש. מנסה לדמיין זמני צמיחה. סתו: חצבים. אט אט יתר הבצלים. אפריל: הכל מתייבש. מתי מנץ הפרי. תפוזים, זו עונת התפוזים. השרת עלים, או מתי מופיעים ניצנים. לילה ויום, אביב וחורף, – האמת, אינני יודע מתי מה פורח, ליניאוס אולי ידע. כל מה שרציתי לומר – כדאי להרכב לפיהם לוח שנה (ויום).
Sorry, לא חידשתי הרבה – אבל יש בזה אולי רעיון. מעתה – בעקבות דבריך – אתן עליו את הדעת.
סבינה,
יופי. בפי אין כל חדש. מנסה לדמיין זמני צמיחה. סתו: חצבים. אט אט יתר הבצלים. אפריל: הכל מתייבש. מתי מנץ הפרי. תפוזים, זו עונת התפוזים. השרת עלים, או מתי מופיעים ניצנים. לילה ויום, אביב וחורף, – האמת, אינני יודע מתי מה פורח, ליניאוס אולי ידע. כל מה שרציתי לומר – כדאי להרכב לפיהם לוח שנה (ויום).
Sorry, לא חידשתי הרבה – אבל יש בזה אולי רעיון. מעתה – בעקבות דבריך – אתן עליו את הדעת.
להרכיב.
סבינה, – תגובה אחת מיותרת. לא מבין איך עלה.