סבינה מסג משוררת ומתרגמת
אֲנִי הַמְּרַגֶּלֶת שֶׁלָּךְ
אֲנִי הַמְּרַגֶּלֶת שֶׁלָּךְ , כִּנֶּרֶת .
זָכִיתִי בַּמִּכְרָז
לְהִתְיַצֵּב פֹּה מִדֵּי בֹּקֶר
לְהַקְשִׁיב הֵיטֵב
וּלְהַקִּישׁ וּלְהַקְלִיד…
פִּיךְ מָלֵא מַיִם
אַךְ אַגָּנֵךְ לֹא
וְהוּא מַדְלִיף לִי
אֵיךְ שֶׁהוּא מַדְלִיף!
סבינה, את לא המרגלת שלה.
את המאהבת שלה.
וכמאמר פן: "אהבה ענייה וסוררת".
אבל איזו אהבה!
שחר מריו, יש לך עינים חדות.אתה המרגל! זה שיר חדש ולא שמתי לב למינוח: אגן וכ"ו. תודה.
סבינה, שירייך ממנים אותך רשמית לדוברת הכנרת, או מדויק יותר לומר – דוברת שפת הכנרת.
ותמלוגי המשוררת, שמחת הכתיבה והנאת הקוראים.
אני, אגב, משתדל כבר כמה שנים להתמנות לדובר שפת הים (התיכון)ושולח מידי פעם שירים על פני המים בתקוה שאיזה מו"ל ימשה אותם מתהום הנשייה.
אהוד, תודה על המינוי הרשמי! זו היא באמת עמדתי כמשוררת: להיות מוצבת (במינוי עצמי)באיזה קצה נידח של האימפריה… ולהעיד משם. או יותר נכון לעשות את מה שאני מוכרחה לעשות מחמרים של אותו מקום.
ה'נידח' זה רק בעינים שרואות מבחוץ, בעיני– זהו טבור העולם.
אני מציעה לך לא לחשוב על מו"לים. לכתוב כדי לכתוב. אם מתמידים, משהו משתכלל ומתעבה ומתמצק…ומתחיל לקבל חיים משל עצמו.
סבינה, תודה על העצה. כתיבתי נובעת מצורך פנימי ואינה מחפשת באמת מוציאים לאור. לעיתים מספיק לה שישזפנה ויעריכנה זוג עינים מוערכות ודי לה בתהילה הזאת.
הדיבור על מו"לים הוא יותר אמירה על מצב השירה וההתבוננות בה דרך החור שבגרוש. (אצלי שמורים עדיין גרושים מנדטוריים עם חור)
סבינה, אני רואה אותך ניגשת לשפת הכנרת לראות הנושמת או חלילה…
יותר שירת אמהות מריגול
מה כבר ייוולד מאגן כזה צר?
את, סבינה, תמשיכי לעמוד על המשמר – למקרה שיידרש ניתוח קיסרי.
אז האגן הוא המשת"פ?
כנראה שאגנים מדברים טוב יותר מפיות
את מה שחסר במעמקים.
שידליף שידליף
אבל היה טוב
שגם ידלוף
חכם ומקסים.
סבינה מסג את מעצבנת שאת מקסימה!!!
אני קורא ויוצאת לי קריאה:
WOW בעצם ככה: ווי !!!
הכשר שלך לכנרת יוצא דופן.
ידוע לי על צדיק גדול שעשה מדיטציה על הר אחד ומצא בו אלוהים…
סבינה, ככל שאני קורא אני נוכח לדעת שאני מפתח געגועים לשירים המתוקים שלך. תודה 🙂
נהדר,
וכנראה זכית בזכות ולא בחסד.
אני גם הייתי רוצה ..
מדליף לך פנינים
תודה, לכלם.