אוקיינוס הקברניט

  ד צעקתה הדהדה עד שפגשה במשורר שבעיניו עצבות רכה, שכל יופייה של תבל  שוכן בה. היא רחצה את גופה  המותש באמבט ביתו. שתי ספות היו אצלו, ישנות ורכות,  ליד פטפון שניגן שירים בצרפתית. לעתים יצירות משוררים נשמעו בדייקנות איטית מפי  קול אישה שאהבתה לשירה ניכרת בו. היא חששה ללגום מן היין שמזג לה, למרות  שבית לא היה לה היא חששה לאבד את ...

  ג לא רק מן הבחינה הגיאוגרפית הגלה אותה. גם מליבו עקר אותה. למרבה התדהמה, היא  לא הרימה קולה בצעקות אלא להפך, היא לחשה: "גש ולחץ ידי רק אומר שלום ואסע"  הושיטה את ידיה והוא סירב להן.  קול חריקת קפיצים נשמע מחדר המיטות כגוף מתנועע המקיץ משנתו ובזווית עיניה ראתה קווצת שיער ארוך נשמטת וממשיכה להיתלות מן המיטה ולהאזין כגוף נוסף המשתתף ...

  ב השכונה הקטנה הייתה שקטה באותו יום בהיר כשרוח אביבית ליטפה את גגות הבתים.  אך וילונות ביתה הגנו עליה בקפדנות מפני קרני השמש המיטיבות כשהריצה תמונות  בסרט שנע בראשה וחזרה ומתחה ומשכה כל רגע שזכרה כדי להתייחד עמו בדמיונותיה  אם לא בגופה. חושיה הגופניים דממו בהדרגה ונחו מפעולותיהם הרגילות כשהייתה  נתונה תחת קסמי הריחוף שהוסיף לה התעלות גופנית של מתבודדת ...

     (סיפור בארבעה חלקים)      א בסמוך לשקיעת החמה היא שכבה בביתו על מיטה צרה כשרוחות סופרים ומשוררים  ריחפו סביבה. מאז שקבעה את ד" אמותיה בחדר הקריאה כבר חלפה שנה ולמרות  שכבר חורף היא עדיין במערומיה. גזירה חורפית זו באה עליה כמתנה מידי שמיים, מפני  שדמה דם חם שלא כדרך בני האדם שמעלות גופם יורדות במהלך שנתם, שלה נוסקות  ...

  למשוררים, למוזיקאים, לחוקרים, הברכה והשלום!   סידרת שעת החסד – מפגשי יהודה עמיחי לשירה / שיר לשירה – נחתמת בעונתה זו, במחוות שיר למשורר יאיר הורביץ, במלאת עשרים שנה לפטירתו [יום השישי, 25.7.08 , בשעה 11.00 , בבית הקונפדרציה בירושלים]   בתכנית משולבים לחניה של היוצרת שרה שוהם, לשירים משירי יאיר.   מזמינים אנו אותך, אתכם, להימנות על הקרואים ...

            היא עלולה להתקרב אליִךְ בתור לדואר באולם הצפוף היא תעמוד מאחוריךְ בג"ינס צמודים המסְגִירִים את מינהּ היא תלְחַש לַךְ דּבָרִים שאתְּ כְּבַר יודעת היא לא מסוגלת לעמוד במקומות סגורים בְּתוֹרִים ארוכִּים או קְצרים המחנק משתלט עליה בִּמְהירות היא חייבת לדבר שתיים תעקופנה אתכן מְלֻווֹת בשוטרים היא תאמר לךְ שהן בוודאי מְשַלְמוֹת עַרְבוּת אחרת איזו ...

          שם, בספריה שלא הייתה אלא מין אולם צדדי, שאור צהבהב ניגר על שולחנותיו  העגולים היא גילתה את המושג: "נכתב באספקלריה פיוטית". לשם ברחה גם מן  הכתלים המהבילים של כיתות הלימוד, שהיו כה חמים בימי הקיץ עד שנאלצו המורים  המיוזעים להטיל מים קרים על הרצפות הסדוקות ולהתפלל לצינה זמנית שתטפס מהן  אל האוויר הרותח והמרדים. שנס של קרירות יעלה ...

          התהליך הזה היה שבירה של חומות פנימיות. ניסיון להגיע לגרעין הראשוני בתוכה, היכן  שמוצפן הקול האישי. היכן שתוכל לומר באופן הכי פשוט: "אני". לכתוב שורות קצרות  ומתומצתות בהן "אני" נוכחת. קיימת.  לבסוף גם הפניה אל הנמען פנתה אליה עצמה. לראשונה לאחר שנים של ויתור ומחיקה  היא הייתה קיימת.  היא הבינה ששיר טוב זה שיר מכאיב, כלומר שיר ...

בין השורות האלה, הילדה שהייתה בה שבה להציק, משכה בשמלתה וביקשה פיתרון  לשברון ליבה. אך עדיין היו חסרות לה מספר הברות במשפטים מסוימים, לכן לא יכלה  לעזור לה להישמע. היה על הילדה ללמוד לבכות בדממה. בלי להשאיר אחריה סימנים. מושג נוסף שגילתה בעזרת אימה המאומצת היה: מזוכיזם. היא כתבה על גופה שנקרע  בגוף אהובה, והוא אינו צופה בה. היא פוסקת ...