אוקיינוס הקברניט
ב
השכונה הקטנה הייתה שקטה באותו יום בהיר כשרוח אביבית ליטפה את גגות הבתים.
אך וילונות ביתה הגנו עליה בקפדנות מפני קרני השמש המיטיבות כשהריצה תמונות
בסרט שנע בראשה וחזרה ומתחה ומשכה כל רגע שזכרה כדי להתייחד עמו בדמיונותיה
אם לא בגופה. חושיה הגופניים דממו בהדרגה ונחו מפעולותיהם הרגילות כשהייתה
נתונה תחת קסמי הריחוף שהוסיף לה התעלות גופנית של מתבודדת המגיעה לשיא
הסתגפותה וחשה בהתעלות הרוח על הגוף. אך כשנזכרה בגלותה ממנו השתיקה
מחשבותיה וכעס הציף כל פינה בהוויתה שהיה בה קודם לכן עונג גדול.
קריין החדשות הודיע שבירושלים נורו יריות אל עבר אזרחים תמימים. אלו הם
הטרוריסטים שמוחם נשטף בהבטחות גאולה אם יישפך דמם בדם יהודי. היא ביקשה
שהוא יהיה בין ההרוגים. שיסלח לה האל אך יהיה לה קל יותר אם ימות. כך תרשה
לעצמה להתאבל וגלותה תהיה נצחית. אוטובוס נוסף התפוצץ במרכז העיר חדרה. היא
פנתה אל חלל החדר כמשוחחת עם אדם נוסף המסב לשולחנה ומאזין לדבריה.
"פניה של תינוקת בת שמונה עשר חודשים הושחתו. היא לא יהודיה היא ערביה, זה
משנה? סיימתי לקרוא את הספר "אישה שבורה" מאת סימון דה בבואר, היא כעסה
שלכלכו את הירח שהייתה מאוהבת בו בילדותה ושהיה עבורה טוהר עילאי. למה גם את
הירח היו חייבים ללכלך? ולמה הוא טינף את האהבה שידעתי?"
משהרימה ראשה נחשפה לריקנות חדרה והרדיו החל ברקוויאם של מוצארט שכתיבתו
גרמה למותו. היא עצמה עיניה ודמיינה שידיה אוחזות מספריים חדים החותכים את
הקשרים בינה לבין עולמה החיצון ואפילו קשרים שלא הייתה בטוחה מי בקצה השני.
חתכה את כולם כדי להיות בטוחה עוד יותר בבדידותה שהייתה נאמנה לה מפני שאין
נאמנה ממנה. הרי אדם נולד בבדידותו וכך ייקבר בחלקת מנוחתו. שקריו יתאדו כאבק
מעל מצבת קברו, העיר תמשיך בארעיות תנועתה והשמים יוסיפו להכחיל ולהשחיר
כהרגלם. הרקוויאם הספיד את כל הקשרים שנשרו מליבה אל עומק אימא אדמה. "כעת
בלעי אימא כאוות נפשך, מוצארט מספיד מחדרי ואת עזרי לו להשכיב את בני האדם
שלקחו שמלתך הירוקה ולכלכו והשחיתו אותה בכתמי אספלט ומלט. יש לך זכות לכעוס
אימא בלעי אותם. אין אהבה בהם אין בהם אהבה. וייתכן שאוהבים הם רק את עצמם
ולזה אוכל לקרוא אהבה אך גם את עצמם אינם אוהבים, אני יודעת זאת היטב כי גם אני
בן אדם".
קשים יסורי האהבה בחלק הראשון וקשים יותר יסורי הפרידה, אהבתי את התיאור של הרקוויאם אפשר ,חגית ,לתאר חלק מכמיהותיה ומשאלותיה ההזויות דרך חלומות ,נסי את זה זה עשוי להיות מענין, אהבתי את התמונה החדשה שצרפת -כף יד לוכדת שמש, שתמיד תהיה השמש
חנה, האמת שזו כף יד שלוכדת מנורה.
האפקט הוא של שמש קטנה, כל אור לגבי הוא סוג של שמש
היי חגית ממשיכה לקרא
הסיפור מסופר מפי הגיבורה? או מפי מספר?
אולי הייתי מוסיפה עוד נפח קיומי לדמות, כמו מה היא עושה או עם מי היא עוד מדברת…
חוץ מזה המחשבות שלה מענינות, יש בהם את הטיול במח, שמסקרן בעומק שלו, כמו חיבורים של של די,נ, אי.שהם אין סופיים
להתראות טובה
חגית
קראתי את זה של אתמול, קראתי את זה של היום ואמשיך ככל שתמשך הסדרה. כבר אמרתי לך, יש משהו שמלכד בין העיניים שלך לעיניים שלי.
איריס
תודה איריס, זו מחמאה גדולה של מסתורין
🙂
חגית, רנסנס 2 מהודק, מעניין, מושך, יפה ורקוויאמי התיאור. לא בטוח שהמשפט האחרון נחוץ, איכשהו אני מרגיש שמפיל קצת.
משה היקר, נראה לי שאתה צודק. תודה.
כתיבה עדינה ורגישה. אני נשלחת למסע פענוח. סקרנית לגבי האישה, האם, המופיעה בייצוגים השונים, בירח, האדמה(כך לתפיסתי). בשל בורותי שלחתי עצמי לגוגל, לקרוא על הרקוויאם של מוצרט. מעניינת מחשבתה שהיצירה גורמת למוות, והשפעתה של האמנות על נפשה.
מתחברת מאוד לעיסוק אודות משאלות מוות ושאלת האהבה.