בננות - בלוגים / / היא עלולה להתקרב אליך בתור לדואר
אוקיינוס
  • חגית גרוסמן

    נולדתי בשנת 1976 בעיר אחת לצד הים התיכון. בנעוריי עזבתי והלכתי מעירי. בבגרותי שבתי אליה. אינני רואה את כחול הים מחלוני או שומעת את רחשיו. יותר מכל אני רוצה עכשיו להפליג, לשבת בתא נידח, לשתות כוס יין, להצית סיגריה ולכתוב. ספריי: 2007 - תשעה שירים לשמואל, הוצאת פלונית 2010 - לויתני האפר, הוצאת קשב לשירה

היא עלולה להתקרב אליך בתור לדואר

 

 

 

 

 

 
היא עלולה להתקרב אליִךְ בתור לדואר
באולם הצפוף
היא תעמוד מאחוריךְ
בג"ינס צמודים המסְגִירִים את מינהּ
היא תלְחַש לַךְ דּבָרִים שאתְּ כְּבַר יודעת
היא לא מסוגלת לעמוד במקומות סגורים
בְּתוֹרִים ארוכִּים או קְצרים
המחנק משתלט עליה בִּמְהירות
היא חייבת לדבר
שתיים תעקופנה אתכן
מְלֻווֹת בשוטרים
היא תאמר לךְ שהן בוודאי מְשַלְמוֹת עַרְבוּת
אחרת איזו זכות יש להן להתפרץ אם לא הבְּלוֹנְד
אוֹ הפֶּשׁע.
בחוץ יהיוּ ארבעים מעלות והגוּפיה שׁלה
תגלה זרועות מנומרות כמו לְחייה הרזות
את תהנהני בראשךְ וְתסְכִּימִי לכל מִילָה
אחר כךְ תִתְנִי לה את תורךְ
כדי שהיא לא תִּשְׁתגע.

 

 

 

 

 

 

25 תגובות

  1. מירי פליישר

    איזה יופי פשטות ואנושיות . קסום

  2. כל הטקסט מעניין ומקורי ונוגע במשהו רוטט יפוה במיוחד :

    אחרת איזו זכות יש להן להתפרץ אם לא הבְּלוֹנְד
    אוֹ הפֶּשׁע.

  3. מה שקורה בתור לבולים…
    איפה את גרה ???
    תמונה מפורטת ומשכנעת מהחיים.
    אוהב את השיר.

  4. נטע אלקיים

    חזק.
    דמיינתי ספקגברספקאישה
    בתור לסניף דואר
    שהמזגן בו לא עובד
    טוב…..

  5. יוסי גרנובסקי

    היי חגית, לא הצלחתי לשלוח לך מייל בכתובת שמסרת לי אז אני משמיע את קולי כאן: יופי של שיר. באחת כזו, או אחד כזה, את יכולה להיתקל גם בדואר ביפו, תיארת את התמונה ברגישות ובמדוייק. וגם אני נתתי להם את התור שלי, כדי שלא ישתגעו.
    יוסי

    • חגית גרוסמן

      שלום יוסי היקר כמה טוב לשמוע ממך. אני בטוחה שבדואר ביפו יש חומרים משובחים להתבוננות, עליי לבוא לבקר.

  6. היי חגית
    =לא הגבתיעל דיוקו האמנית כאישה צעירה-, הייתי מלאה מהסידרה הקודמת, מידי מהר עבר לי.
    השיר הזה כובש, יש לו את ההבנה שיש אפשרות שהישתלטו עלי…
    דרך אגב קראתי השבוע ספר -הירושה- של סופר הונגרי, ושם גבר משתלט על אישה. זה כתוב כל כך יפה, עם כל הכאב והידיעה שזה בלתי נמנע.
    להתראות טובה

    • חגית גרוסמן

      טובה, תמיד טוב לי לשמוע את קולך.
      במקרה הזה זו דווקא השתלטות נעימה.

  7. חזק מאוד, הניגוד בין המציאותיות הפרוזאית של הדואר לבין הדמות הזאת שהיא איד טהור. אהבתי.

  8. אהבתי!

  9. אהובתי המדהימה ריגשת אותי

  10. אנדרוגינוס כובש(ת).
    תני לנו עוד כאלה, כדי ש(לא) נשתגע.

    • חגית גרוסמן

      שחר, אני לא מבינה את העניין עם האנדרוגינוס. אתה מתכון לשיר שכתבתי או לדמות בשיר?

      • חגית גרוסמן

        אני מתכוונת לשיר שכתבתי ונקרא אנדרוגינוס או לשיר בפוסט הזה? זה חשוב לי לדעת, כי לשיר: אנדרוגינוס
        אני די מתכחשת

        • חגית תירגעי חמודה לא היית פעם ילדאשה בכותרת?

          • חגית גרוסמן

            מי הנשמה הטובה שלא מסגירה את שמה אך בוחרת להפגין התנשאות?

        • חגית, לא מכיר את שירך "אנדרוגינוס". אבל עכשיו עוררת את סקרנותי, ואהפוך כל אבן עד שאמצאנו. מי מוכחש מי?
          :))

          התכוונתי לדמות בסניף הדואר.
          הבחנתי בדמות כזו בסניף של קינג ג"ורג", אגב. שמא יש לומר: קווין ג"ורג".

          שם את מסדירה את ענייני הדואר?

          • חגית גרוסמן

            שחר, האנדרוגניות מעניינת, בעיקר מפני ששמת לב לכך. בתחילה בחרתי להעביר את השיר בגוף זכרי אך התחרטתי והנה הדמות לבשה את שני המינים.
            ולא, אינני שייכת לסניף הדואר בקינג ג"ורג".

  11. כל כך יפה ורגיש. דמות פריכה מאוד עולה משירך. אני עסוקה באחר עכשיו, באמפטיה, באטימות. קשר הבנה עמוק בין השתיים. מאוד אוהבת.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחגית גרוסמן