בננות - בלוגים / אליענה אלמוג / שנתי נודדת או העניין הזה שכולם מדברים עליו
טיפ טיפה
  • אליענה אלמוג

    עובדת סוציאלית קלינית, מנחת קבוצות, מטפלת, מתרגמת, כותבת, מלמדת. שרה קצת אופרה, קוראת שירה, מתרגשת מספרי ילדים, רוצה לראות את השקיעה כל ערב, מגדלת כלב ושני חתולים. תל אביבית שגדלה בעיר הזו וקשורה אליה בעבותות של סנטימנטים. אוהבת את רחוב בן יהודה בסתיו, את חוף הים בחורף, את כל הרחובות הקטנים באביב. בכלל מאד אוהבת. אני שרה כשאני נוהגת, מזמזמת כשאני מבשלת, מהמהמת במקלחת ומדברת מתוך שינה.

שנתי נודדת או העניין הזה שכולם מדברים עליו

 

 מהרגע שכל הבלגאן התחיל אני עוקבת אחרי כל מה שנכתב בנושא ולא מצליחה לכתוב כלום בעצמי. אני לא לגמרי מבינה למה. הרי רוב מה שאני עושה בעשר השנים האחרונות קשור בצורה כזו או אחרת לתקיפה מינית ולנפגעות תקיפה מינית. הפכתי את זה למקצוע, למהות חיי, ליום יום שלי.
אני שומעת כבר שנים על האדם הזה ומעלליו. אני שמחה שהדברים יוצאים לאור ומקווה שישב בכלא, למרות שדי ברור לי שזה לא יקרה.
אבל אני לא מצליחה לכתוב על זה מילה. לא מצליחה להיות חלק ממה שקורה עכשיו ברשת.
הלילה שנתי נדדה, והצלחתי להבין כמה דברים.
אין זה הוגן ללחוץ על נשים להתלונן. המחיר שהן עלולות לשלם הוא המחיר שלהן ואף אחת לא תוכל לחלוק אותו עימן. האמירה שמסתובבת ברשת על כך שאם נשים אלה תלכנה להתלונן השליטה תחזור אליהן היא אמירה לא נכונה. השליטה יכולה לחזור אלייך רק כשאת זו שמחליטה מה לעשות. כל אחת יודעת בדיוק מה נכון לה ומה טוב בשבילה. הנשים שבוחרות לא להתלונן עושות זאת כי הן יודעות מהו המחיר.
וכמובן שאנו חיות בחברה מעוותת לגמרי, שאם לא כן המחיר הזה לא היה קים. אבל הוא קים.

מאד הייתי רוצה שהאדם הזה ישב בכלא. שיוקע מכל החוגים הספרותיים והפוליטיים שהוא כה מקובל בהם. שפרצופו האמיתי יחשף. אבל זה לא יכול להיעשות על חשבון אלו שכבר נפגעו.

עוד דבר שהבנתי הלילה הוא שאני עייפה כל כך מהנוכחות הבלתי פוסקת של פגיעה מינית בחיי. מותשת. נמצאת בפוסט טראומה בלתי פוסקת שמלווה אותי בימים ובלילות.
ולמרות זאת אני ממשיכה כי אני מרגישה שאין ברירה, שזה מה שאני חייבת לעשות.
ולכן אני מזמינה כל אישה שמרגישה שהיא זקוקה לעזרה, למילה, לייעוץ, לבית, לפנות אלי כאן או במייל: eliana.almog@gmail.com.
יש לאן לפנות ויש עם מי לדבר ויש בית לבוא אליו ויש תמיכה לקבל ואפשר לחיות חיים שלמים ומלאים גם אחרי פגיעה מינית.

 

52 תגובות

  1. תבורכי אשה יקרה

  2. עדנה גור אריה

    הלואי שפעם גם היו אנשים כמוך שאפשר היה לםנות אליהם.

  3. יכולה לחוש את כאבך,

    מבינה לליבך,

    מעריצה את פועלך,

    אוהבת אותך

  4. מירי פליישר

    אליענה יקרה צריך לחבק את המחבקת כדי שיהיה לך כוח להמשיך. חזקי ואימצי!

  5. הנחבא אל הכלים

    שלום אליענה
    אני מוקיר את פועלך החשוב ואת כנותך. אך אני מוצא דיסוננס בין ההודאה שלך שאת נמצאת בעצמך במצב של פוסט טראומה בגלל ההכלה שלך את המטופלות, ובין הבקשה שנשים פגועות ימשיכו למצא אצלך כתף ומשענת.
    לו אני הייתי אחת מאותן נשים לא הייתי פונה אלייך, לא בגלל שהייתי חושש שלא אקבל טיפול מתאים ,אלא כדי לא להכביד עלייך.
    אני לא בעל מקצוע, אך נדמה לי שלטובתך ולטובת המטופלות,עלייך למצא קודם כל מזור לנפשך.
    בברכה
    ובהוקרה
    הנחבא

    • מתייפייף עלוב.
      בא ל"ברך" ונמצא "מקלל".

      • תגובה לנחבא אם לא היה ברור
      • אין כאן שום התיפייפות. אכן יש כאן מסר כפול וסותר. אליענה מדברת בשני קולות. אישית, היא מותשת מזה וכאילו אומרת אל תפנו אלי. מקצועית, היא חייבת להמשיך ומזמינה את הנפגעות לפנות אליה. אליענה, תחליטי!

    • לנחבא אל הכלים. אולי תחליף לפחות שמות?
      חוסר הרגישות שלך בלתי נסבל. גם בדברים המרגשים של אליענה אתה מוצא חושך? אולי תדליק את האור אצלך בחדר?

      • הנחבא אל הכלים

        למה שאחליף שמות. אני אף פעם לא גס רוח
        כמוך.
        אני מכבד ומעריך במלוא הכנות את עבודתה של אליענה. אליענה שיתפה אותנו בתחושותיה. אפשר להנהן ולזרוק מילים ריקות ואפשר לקרא בעיון, להרגיש, להתייחס בכבוד אל מה שהיא כתבה.
        כך עשיתי.
        בברכה
        הנחבא

        • אין לי שום בעיה עם מה שכתבת. בקריאה חוזרת של הדברים שאני כתבתי כאן באמצע הלילה, אני בהחלט יכולה לראות איפה אפשר לקרוא כאן מסרים סותרים ובעייתיים מבחינה מקצועית. בתגובתי הקודמת ניסיתי להבהיר את הדברים אני מקווה שהצלחתי.
          ויחד עם זאת, אם להיות לגמרי כנה (ואני מאד מנסה להיות לגמרי כנה) ברגע הראשון קצת שמחתי שנכנסו בך כי נעלבתי מהתגובה שלך, אבל אחרי רגע זה עבר לי.

          • הנחבא אל הכלים

            שלום אליענה
            במלא הכנות, לא הייתה לי כוונה בביקורת במשמעות השלילית. ולא חיפשתי "חושך".
            תודה על הכנות
            בברכה
            הנחבא

          • לנחבא אל הכלים,
            אם ההערות שלך כל כך כנות וטהורות אז למה כל הזמן אתה מתחבא מאחורי כל מיני כינויים טיפשיים?

          • הנחבא אל הכלים

            דברי מעולם לא היו פוגעניים. גם אליענה הודתה עכשיו שההערה שלי הייתה עניינית.
            לעומת זאת דבריך כן
            מדוע את/ה מסתתר?
            הפוסל, במומו פוסל!
            בברכה
            הנחבא

          • כמו שאתה מעיד על עצמך שוב ושוב יש לך בעיות בהבנת הנקרא. "קודם תמצאי מזור לנפשך…" מעיד על פטרונות והתנשאות שבאמת כדאי שתוחבא טוב טוב. זה שאליענה מקסימה וסלחנית, זה ידוע. לא כך אתה. מחרחר ריב שהערותיו הנחשיות ידועות כבר לכולם.

          • מי זה הנחבא?

          • אתה כנראה חדש כאן. כבר כמה בנות זכו להערות הכנות והרגישות שלו. זה מאד פשוט. תסתובב כאן עוד קצת ותגלה. הוא כל היום על הרשת.

  6. אליענה יקרה,

    מאחלת לך שתמצאי בקרוב את האיזון שלך – האיזון בין לעזור ולהיעזר, לתת ולקבל, ושולחת לך חיזוק.

    רוני גלבפיש כתבה דברים שמשלימים את שלך, בעיני http://www.notes.co.il/roni/64556.asp?p=0

  7. אליענה אהובתי,
    תודה על ההצטרפות,
    אני יודעת כמה שזה קשה
    חיבוק לך
    ממני

    • תודה רבה לכל המגיבים.
      והבהרה קטנה. אולי נשמע כאילו יש כאן מסר כפול. אני רוצה להבהיר, אין כאן שום מסר כפול. אמנם העבודה שאני עושה קשה, אבל אני יודעת לשמור על עצמי ולטפל בעצמי. כשאני נמצאת שם עבור המטופלות שלי אני שם במאת האחוזים בלב בגוף ברוח ובכל היבט אחר. אני לא נמצאת במצב של שחיקה שאינה מאפשרת לי לעשות את עבודתי כהלכה. אני עושה אותה היטב ויש לי מקום לכל מי שזקוקה ורוצה.

      ועוד דבר, אני לא מאמינה בטיפול היררכי שבו המטפל הוא כל יודע ומגיע אל המטופל בפוזה כמעט לא אנושית.
      אני אדם ואני מושפעת מהדברים שאני חווה ושומעת. אני לא רואה כל סיבה להתחזות למחבת טפלון. אני רואה כבר שנים עד כמה הגישה הזו היא נכונה בכל הנוגע לטיפול בנשים.

      ועוד דבר. רבאק, זה הבלוג שלי. אם בא לי להגיד שאני מותשת אני אגיד את זה כאן.

  8. התשישות הדו-קוטבית שלך יוצרת אדם שלם.

  9. אבל למה ברור לך שזה לא יקרה? למה העמדה התבוסתנית הזאת מראש? ומה עם אלה שהוקעתו המפורשת יכולה להציל מפגיעה עתידית?

    • זו לא תבוסתנות. זו הכרה במציאות.
      הלוואי שזה יקרה. אולי זה יקרה.
      בשביל שזה יקרה צריך מתלוננות שעוד לא חל חוק התיישנות על העבירות שנעשו בהן.
      בשביל שזה יקרה צריך שכל הקהילה הספרותית- פוליטית שמגבה אותו כבר שנים תפסיק לגבות אותו. צריך שאנשים ינהגו על פי המוסר שלהם ולא על פי הפחדים או האינטרסים שלהם.
      האם זה יקרה? אולי. הלואי.

  10. יצחק לאור נחשף

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאליענה אלמוג