תמר פשוט כותבת. כותבת פשוט.
פעם אמרת לי שאת לא מבינה אנשים המחזיקים בחיות מחמד. הרי לא ניתן ליצור עימן שיח פילוסופי בשום צורה שהיא… כן. כך אמרת. שאנשים מייחסים לחיות שלהם תכונות אנושיות שאינן מתקיימות במציאות.
ואני, שכל חיי כל כך קינאתי בשלוות הנפש של החתולים ובאהבת החיים הכנה של הכלבים, שתקתי. ניסיתי להפנים את מה שאמרת. מערערת על עצמי כמו בכל פעם שיש משב רוח קריר הנושב מכיוונך.
ובלילות מחוסרי שינה, כשחתולי עוטפים אותי ברכותם, אני מהרהרת שוב בך במקצת, ובדברייך די הרבה. ואת, שאיתך ניהלתי דיאלוגים על וויטגינשטיין, אפלטון והובס, יושבת לך בקצה השני של העולם הדמיוני שלי. משחררת רעל על אדם אחר. שתוהה אולי באמיתות דברייך בשל הכריזמה והביטחון שתמיד ידעת להקרין.
אני צועקת אלייך בקצה העולם הפנימי שלי. דיאלוג בין בני אדם, בעידננו אנו, נועד לרוב להפוך שיח חירשים. התנצחות, אגו, ביקורת. ובתוך כל זה, מהות הפילוסופיה רחוקה שנות חושך.
אז מה הפלא שלרוב עדיף להתכרבל עם הצמר גפנים המתוקים האלה. ספייר מי מהשיח הפילוסופי הראוותני והשחצני, לטובת רכות אין קץ.
בני האדם רק צריכים ללמוד מהמחמדים אנושיות מהי. ואולי חייתיות היא מילה עדיפה על אנושיות.
ובכלל, עם כל הכבוד לפילוסופיה, היא בשבילנו ולא אנחנו בשבילה (לשום חתול לא תהיה בעיה להבין את זה :)).
הצמר גפנים הקטנים האלה. מאמצת את נהביטוי. אני קוראת להם תינוקות בפרווה, או פרוונות.
ואשר לעצם העניין, מי שחושב שחתולים אינם פילוסופים או חסרי רוח, או או עיוור או שלא חי איתם. עבדה שלי הוא חכם סיני זקן, הוא מרפא אותי בכל עת, וליבו מלא רגשות ומוחו מלא מחשבות כרימון. הוא האיש הקטן הכי חכם בעולם. ונפש לו גדולה גדולה. אין כמוהם. חבל שרואים בהם רק מין בובת פרווה סתמית. יש להם את הלב הכי גדול בעולם.
לאין לך תמונה מאונכת לתמונת בלוג? או שתשלחי לי ואני אשלח לשירלי והיא תסדר.
תודה לכן על התגובות. אני מסכימה איתך, יעל. מדובר ביצורים עם נפש עמוקה ויכולת הבעה מדהימה שפתוחה רק למי שרואה אותה בהם. כל השאר מפסידים ובעיני .. צר לי להגיד.. קצת טיפשים.
עדכנתי את התמונה לתמונה רוחבית. בקרוב אעדכן כך שכולם יופיעו בה :). זה, דרך אגב ג"רי.
ג"רי הורס. אני באה לאכול אותו.
תודה 🙂 אני אשאיר לך קצת מהפולקעסון החמודון הזה.
בן כמה הבונבון? וכמה עוד פרוונים יש לך?
מקסים תמר
ואו איזה כיף שאת חושבת כך מירי 🙂
יעל, את פותחת פה פתח מסוכן כשאת שואלת עליהם. אני כמו אמא פוליה יכולה לדבר עליהם שעות :). כדי להוכיח אחרת, אענה קונקרטית ! הוא בן חצי שנה. הוא אומץ על ידינו באהבה עצומה בזמן קרוב לאחותו, לולה. לולה, אישיות בפני עצמה, אצלנו מינקות, כאשר אומצה יחד עם אחיה האמיתי. זה לא שרד את תקופת הגורים הנטושים האיומה. בנוסף לצמד חמד הנ"ל יש לי את ג"ור"ג – כלבלב חמוד בן 5 (ב- 17 לנובמבר יש לו
יומולדת והוא מזל עקרב טיפוסי).
לא עבד..קונקרטית אני לא….
בקרוב אעלה תמונות שלהם . ניסיתי בעבר והן לא עלו.
בכל מקרה, הם מוסרים תודה על ההתעניינות :))
אהבתי את דברייך והשגותייך. גם אני מתנחמת ברכות אין קץ של הבטנים הצמריים ומצחי הפרוכת של חתוליי. אני מודה לבורא יום יום על בריאתו את היצורים המופלאים האלה.
תמר, מקסים!!!!!!!
האם זה המשך ל"אשכבה לחברות שהסתיימה"??????
איזה כיף. תודה רינה :))
לצערי עלית עלי. זאת אכן אותה בחורה שלא נותנת מנוחה כשלעיתים אני חושבת עליה. טיפשי… אני יודעת.
אבל תודה על הפירגון. עשית לי חיוך
דפדפי!!!! החיים ממשיכים ויהיו עוד רבים שתפגשי באי אלו צמתים בחייך.
התמקדי בהווה-בחייך ומעשיך!מדוע אינך יכולה להתנתק???? היא לא עשתה לך ילד…..(משל למישהו שקשה יותר להתנתק כשמשאיר חבילה בלתי נתנת להפרדה)
ברור שאת צודקת! העניין דודפף ברובו. לעיתים הוא צף. קשה לי להניח לדברים. זה נקרא עינוי עצמי.
לפעמים אנשים שהם מחוסרי ביטחון נתפסים לאנשים שיחזקו את אותו חוסר ביטחון. זאת סוג המערכת יחסים שהייתה שם.
נוערתי. תודה. 🙂
גמר חתימה משובחת.
זו היתה הכוונה-ניעור…
שמחה בשבילך שדופדך ברובו; ברור שלעיתים זה צף כמו אהבה נושנה אך לא כמותה, יחסי החברות אם אינה בריאה- בסוף תישכח ללא קשר לבטחון או חוסר ביטחון. זה היה!!! גם את וגם היא בוודאי במקום שונה בחיים, מה שחושבת שמקל על המצב.
בני מערכות חדשות והופרי מהן!
גמר חתימה כבקשתך לך ולפרוותיים!!!
ואם יש לך בן זוג ( לא מצויין בשום מקום) אז גם לו ולמשפחתך!!!!!
הי תמר
בהמשך משיחתנו מאתמול בליל יום הכיפורים עכשיו הבנתי עוד יותר יש כאלה גרמלינס שאנחנו צריכים לא להרטיב אותם זוכרת?
כל אחד ופצעיו הנושנים וכל אחד עם האהבה שיש לה . בתור אחת שנותנת מגיע לך לקבל . ממני ומרינה ומכל מי שלומד להכיר אותך.תלמדי אם אפשר לעשות זאת לקבל בחזרה.
לי היתה גרמלינס כזאת פה לא מזמן. מעניין היחס המיוחד שיש לנו לגרמלינית מסוג נקבה.
תודה על החיזוקים רינה ומירי יקרות. את יודעת מה אני, מירי, ככל שאנחנו מעמיקות בנושא הסרט גרמלינס הולך ונראה לי יותר יותר פילוסופי :))) פילוסופית גיזמו ניתן לומר.
תודה על תגובתך שולמית 🙂 ! איך לא ראיתי אותה לפני כן?!
אמנם על כלבים, ועדיין –
"אתה שואל על בני לווייתי. גבעות – אדוני – ושקיעה – וכלב – גדול כמידתי, שאבי קנה לי – הם טובים מהבריות – מפני שהם יודעים – אבל אינם מדברים."
אמילי דיקנסון, 1862
איזה יופי. לא הכרתי את השיר. תביאו עוד שירים על חתולים וכלבים, אם אתם מכירים כאלה.
זה לא מתוך שיר… דווקא מתוך מכתב שכתבה לתומס היגינסון…
איזה ציטוט מתוק. תודה שירה:)