. . הו שירה! הו עיניים! הו נזלת! הו חום! / ©רבקה ירון                                                                                                                          לרחמים עצמיים, בתודה.   בְּדִיקַת אוֹפְּטוֹמֶטְרִיסְט. נִדְרֶשֶׁת. מִזְּמַן אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁעָלַי לְהַחְלִיף עֲדָשׁוֹת. הוּא שׁוֹאֵל: וּמַה אַתְּ רוֹאָה עַכְשָׁו? לֹא יְכוֹלָה לַעֲנוֹת לוֹ כִּי עֵינַי זָבוֹת דְּמָעוֹת, חָטְמִי זָב נַזֶּלֶת – הָאוֹפְּטוֹמֶטְרִיסְט קוֹבֵעַ: יֵשׁ לָךְ חֹם, אַת בּוֹעֶרֶת . בַּבַּיִת. מַה אֲנִי רוֹאָה? ...

  . . צל"ש לבעיטה / ©רבקה ירון   אֲבָל מִי קוֹרֵא שִׁירָה? רַק מִי שֶׁקּוֹרֵא אֶת יוּלִיסֵס / לֹא, מַה פִּתְאוֹם, אֵלֶּה מְשִׁימוֹת שׁוֹנוֹת: יוּלִיסֵס לַמַּתְמִידִים, שִׁירָה לַמְּמַהֲרִים [שְׁתֵּינוּ מְחַיְּכוֹת] בֵּית הַקָּפֶה כֻּלּוֹ עַל הַמִּדְרָכָה. סְבִיבֵנוּ קַלַּחַת שֶׁל חֹם בְּחֹרֶף שֶׁבָּרַח כִּי הָאַטְמוֹסְפֶרָה מַקְרִינָה נוֹשְׂאֵי דַּת וּמְדִינָה. וִכּוּחִים. חֲדָשׁוֹת. [מִישֶׁהוּ:] "אֵין חָדָשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ." צְחוֹק. אֲנִי אֶל חֲבֶרְתִּי: בּכְלָל, ...

. . חווה אִמנו חטאה / ©רבקה ירון     חַוָּה אִמֵּנוּ חָטְאָה אַרְבַּע אִמָּהוֹת לֹא הִסְפִּיקוּ לָלֶדֶת אוֹתָנוּ הַמִּיתוֹלוֹגְיָה אֵינָהּ בַּיִת נוֹחַ לְהִוָּלְדֵנוּ לִבְרֹא עוֹלָמוֹת   לֶאֱהֹב     לְהֵאָהֵב   .

      . . שלושה חתולים שני קנקני תה / ©רבקה ירון    שְׁלוֹשָׁה חֲתוּלִים: הֶחָתוּל צֶ'שָׁיִיר שֶׁ טַעֲנָתוֹ הַיּוֹם נִתֶּנֶת לִשְׁלִילָה הֶחָתוּל שֶׁל שְׁרֶדִינְגֶּר שֶׁ בֵּינְתַיִם אָסוּר לִבְדִיקָה  וְהֶחָתוּל שֶׁל קָפְקָא שֶׁ הַיּוֹם מְיֻתָּר.    שְׁנֵי קַנְקַנֵּי תֵּה: קַנְקַן הַתֶּה שֶׁל רָאסֶל שֶׁ אֵינוֹ נָחוּת מִּסֵּמֶל כָּלְשֶׁהוּ וְקַנְקַן הַתֵּה שֶׁל נִיוּאֶל שֶׁ מַרְבֶּה לְהוֹפִיעַ עַל רֶקַע אֵיזֶשֶׁהוּ.    ...

. . ואחרי ארבעים שנות / ©רבקה ירון   וְאַחֲרֵי אַרְבָּעִים שְׁנוֹת בּוֹחֲנִים וְאוֹמְרִים: עֵגֶל הַזָּהָב זוֹהֵר בְּאוֹר יְקָרוֹת, עֲטוּי גְּלִימָה   סַמְמָנָיו תּוֹאֲמִים כָּל אַחַת מִשְּׁלוֹש הַדָּתוֹת, עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת עָבְרוּ שִׁנּוּיִים קְלִילִים לְפִי כָּל זֶרֶם   (מִי זוֹכֵר מַה הָיָה בְּמַעֲמַד הַר סִינַי?) (מִי שָׂם לֵב שֶׁעוֹבְדִים אֶת עֵגֶל הַזָּהָב?)   בַּעֲלֵי הַמֵּאָה יוֹשְׁבִים בֶּטַח, מַפְעִילִים כָּל מַרְיוֹנֶטָה בְּיַד ...

. . (מחפשת אותך משעות הבוקר) /  ©רבקה ירון   יְרוּשָׁלַיִם, ל באדר א' תשע"ד (יוֹם א' 02.03.2014). מְחַפֶּשֶׂת אוֹתְךָ מִשְּׁעוֹת הַבֹּקֶר   הַשָּׁרָב הִשְׁלִיט מִשְׁטָר אָבָק וּשְׂרֵפָה אָטַם כָּל חֲרִיר כִּמְעַט שָׁקַעְתִּי תָּאֵי אֵפֶר וּצְבָעָיו יַקְדִּימוּ אֶת פְּנֵי הַמַּפְגִּינִים זַעֲמָם יַשִּׂיג אוֹתִי הָא לוּ יָכֹל הָאֵפֶר לְעַמְעֵם צְעָקוֹת וּקְלָלוֹת דַּיֵּנִי   לוּ מָצָאתִי אוֹתְךָ  .

. . שיר אשיר לירושלים (ניסיון לכתוב אוֹדָה) / ©רבקה ירון    שיר אשיר לירושלים וירושלים עיר הקודש סוגרת ומסוגרת מִפנֵי / לִפנֵי / בִּפנֵי אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא שוּק מַחְנֶיוּדָה שוקק מִבֶּפְנוֹכוֹ אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא אבל נמצא יש: גרביים עד הברכיים אברכים עסקנים ובָּלֶבּוּסְטֶס  האנקולים מטרימים ריר עסיס אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא הרכבת הקלה מעיקה על תקציבֵי הקרביים ...

. . מלאך בגן עדן / ©רבקה ירון   הָעֲמִילָן בִּכְנָפָיו עוֹשֶׂה פְרוּ-פְרוּ קַצְווֹת בְּהוֹנוּתָיו עוֹשִׂים קְרוּ-קְרוּ הַשַּׁרְשְׁרָאוֹת עוֹשׂוֹת שְׁרוּ-שְׁרוּ קוֹלוֹ מֵפִיק פִּיק-פִּיק שֶׁל סוֹפְּרָן עוֹנֵד  שְׁתֵּי טַבְּעוֹת שְׁטְרָאס הַנַּעַר הַמַּלְאָךְ הוֹמֶה כְּמוֹ יוֹנָה עוֹשֶׂה קְרוּ-רוּ-רוּ בַּכְּנָפַיִם הַךְ הַךְ הַךְ וּבָרַגְלַיִם תַּךְ תַּךְ–תַּךְ סַרְסוּרְמַלְאָךְ עוֹשֶׂה תַּךְ–תַּךְ חַתְחַת-טְרָאח לַמַּלְ אָךְ     .

  . . מה אני יודעת / ©רבקה ירון                             שֶׁ הַוֶּשֶׁט מַעֲבִיר הָלְאָה בְּלִי סִנּוּן, שֶׁ הַלֵּב פּוֹמְפָּה, לִפְעָמִים פֻּמְפִּיָּה (מִגְרֶרֶת, גּיבֶרֶת), שֶׁ הַכְּאֵב לִפְעָמִים נִסְבָּל (עִנְיָן שֶׁל נוֹיְרוֹנִים נוֹיְרוֹטִיִּים), שֶׁ לִפְעָמִים נַ-אֲדְ-נֵד, נַ-אֲדְ-נֵד זֶה סִפּוּר אַחֵר, שֶׁ כָּל תָּא יוֹדֵעַ הַכֹּל בְּכָל הַ גּוּף שֶׁ יוֹדֵעַ  הַ כֹּל  תַּחַת הָ עוֹר הָרוֹאֶה  הַ כֹּל  בְּעֵינָיו הַ פְּעוּרוֹת ...

. . חינוך סנטימנטאלי / ©רבקה ירון       הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבִּתִּי נֶעֶמְדָה וְקָרְאָה מְמְמָא הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבְּנִי צָחַק סְבִיבָם פַּלְגֵי מַיִם קִפְּצוּ דִּלְּגוּ סְבִיבִי צְלִיל בְּנִיחוֹח חֲלָבִי פִּלְאִי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל יָד קְטַנָּה שֶׁל רַגְלַיִם כְּשֶׁגִּלּוּ בְּהַפְתָּעָה הֲפָקַת חַיִּים בְּשִׁחְרוּר הָאֶצְבָּעוֹת, טִיּוּלָן מַה הָיָה אוֹמֵר אֶחָד קוֹלוֹמְבּוּס אֶחָד אַרְכִימֶדֶס לֹא חָשוּב. לֹא לִי. כִּי אֲנִי רֹאשׁ צָלוּל נֶפֶש ...