בין שתי הרשויות שתי מוֹלדוֹת ומה שביניהן
.
.
חינוך סנטימנטאלי / ©רבקה ירון
הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבִּתִּי נֶעֶמְדָה
וְקָרְאָה מְמְמָא
הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבְּנִי צָחַק
סְבִיבָם פַּלְגֵי מַיִם קִפְּצוּ דִּלְּגוּ
סְבִיבִי
צְלִיל בְּנִיחוֹח חֲלָבִי פִּלְאִי
הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל יָד קְטַנָּה
שֶׁל רַגְלַיִם
כְּשֶׁגִּלּוּ בְּהַפְתָּעָה הֲפָקַת חַיִּים
בְּשִׁחְרוּר הָאֶצְבָּעוֹת, טִיּוּלָן
מַה הָיָה אוֹמֵר אֶחָד קוֹלוֹמְבּוּס
אֶחָד אַרְכִימֶדֶס
לֹא חָשוּב. לֹא לִי. כִּי
אֲנִי
רֹאשׁ צָלוּל נֶפֶש תְּמֵהָה גּוּף סוֹרֵר
אֲנִי לוֹקָה בְּסֶנְטִימֶנְטָלִיּוּת
וּמַרְגִּישָׁה:
הִתּבָּרַכְתִּי
.
רבקה בוקר טוב!
שיר יפה להתחיל יום ושבוע טוב!
השיר טוב וקוהרנטי ומביא את מה שהמשוררת מבקשת לומר בעדינות וּבְרַכּוּת.
יש לי כמה הערות עריכה קטנות (שלא כאן המקום לדקדק בהן), אך בגדול דווקא הגולמיות התמימה של השיר עושה אותו.
את סופו אולי כדאי לפשט יותר כך:
אֲנִי
רֹאשׁ צָלוּל נֶפֶש תְּמֵהָה גּוּף סוֹרֵר
לוֹקָה בְּסֶנְטִימֶנְטָלִיּוּת יְתֵרָה
וּמַרְגִּישָׁה:
בְּרוּכָה
בוקר טוב!
רוחה יקרה, הנה נכנסתי אחרי כמה ימים שהלינק ל"בננות" לא נפתח אצלי.
תודה! גם מכאן על ההתכתבות.
שלום, רוחה,
ותודה רבקה על התגובה.
אגב,
כאן המקום להעיר בענייני עריכה, בסדר?
בכל אופן,
תודה גם על ההצעות.
כמו תמיד,
הקורא/ת מציע/ה – אבל המחבר/ת מכריע.
גם כשאני מציעה, גם כשמציעים לי.
המשך יום נעים ותודה שוב.
עפ"י הכותרת סברתי שמדובר בטקסט תואם גוסטב פלובר האלמותי-
טוב שהתבדיתי, מדובר בטקסט יפה, עדין ונוגע.
בכלל, מי אריכמדס ומי קולומבוס, למול פלא הבריאה?..
האמת:
חשבתי על ספרו, "חינוך סנטימנטאלי", כשהתחלתי להעביר אֶת מה שבראש לְמה שיצא על הנייר ועל דף הפוסט.
כדבריךָ, אין קשר ביניהם זולת הכותרת.
יהודה, תודה רבה-רבה על התגובה. מחממת-לב.
אהבתי את הכתיבה שלך. כתיבה משובחת בהחלט.
שהיה שבוע טוב,
אביבית, תודה! על המחמאה.
ועל הקריאה. ועל התגובה. בכלל :)).
המשך שבוע טוב גם לך.
אכן התברכת רבקתי מיהו קולמבוס ומיהו ארכימדס לעומת הקשר הגורדי של אמא-ילד .שיר מרגש
חנהלה יקרה לי מאוד,
תודה!
כשאַת אומרת על שיר שלי שהוא מרגש – מה אגיד לך.
:))
באמת התברכת בכתיבה מרגשת…
תו-דה!
מרַגש לקרוא תגובה כזאת, תמי.
:))