.
.
צל"ש לבעיטה / ©רבקה ירון
אֲבָל מִי קוֹרֵא שִׁירָה? רַק מִי שֶׁקּוֹרֵא אֶת יוּלִיסֵס /
לֹא, מַה פִּתְאוֹם, אֵלֶּה מְשִׁימוֹת שׁוֹנוֹת: יוּלִיסֵס
לַמַּתְמִידִים, שִׁירָה לַמְּמַהֲרִים [שְׁתֵּינוּ מְחַיְּכוֹת] בֵּית הַקָּפֶה
כֻּלּוֹ עַל הַמִּדְרָכָה. סְבִיבֵנוּ קַלַּחַת שֶׁל חֹם בְּחֹרֶף שֶׁבָּרַח
כִּי הָאַטְמוֹסְפֶרָה מַקְרִינָה נוֹשְׂאֵי דַּת וּמְדִינָה. וִכּוּחִים. חֲדָשׁוֹת.
[מִישֶׁהוּ:] "אֵין חָדָשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ." צְחוֹק. אֲנִי אֶל חֲבֶרְתִּי:
בּכְלָל, מִי קוֹרֵא אֶת יוּלִיסֵס? חֲבֶרְתִּי: מִי שֶׁקוֹרֵא אֶת תּוֹמָאס
מָאן / דּוֹסְטוֹיֶבְסְקִי / נָכוֹן. גַּם מִשֶּׁלָּ [וִכּוּחַ קוֹלָנִי – דְּפִיקָה עַל
הַשֻּׁלְחָן – בָּלָגָן לֹא קָטָן] "מַה שֶׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה!!!" חֲבֶרְתִּי:
נוּ תַּגִּידִי, אָז לְהִתְאַבֵּד? / אוֹ לִכְתֹּב שִׁירָה מִתְאַבֶּדֶת? /
חֲבֶרְתִּי: גַּם הַשּׁוּרָה הֲכִי שְׁקֵטָה בָּאָה מִצְּעָקָה גְּדוֹלָה. שִׁירֵי
אַהֲבָה / שִׁירֵי מְחָאָה / [חֲבֶרְתִּי כְּמוֹ מִתְעוֹרֶרֶת:] מַה שְׁתֵּינוּ
עוֹשׂוֹת כָּאן תַּגִּידִי? / בּוֹעֲטוֹת, יַקִּירָתִי. שׁוֹמְרוֹת עַל
זְכוּת הַבְּעִיטָה, נוֹתְנוֹת לָהּ צל"ש, מְיַשְּׂמוֹת אוֹתָהּ / אֲבָל
/ אֲבָל? / אֲבָל הִיא לֹא מַגִּיעָה / וְלֹא קוֹלַעַת / וְלֹא
פּוֹגַעַת / וְלֹא נוֹגַעַ
"לָמָּה אַתֶּם עִם כּוֹבָעִים?!?"
וּוָאוּ. רְצִינִי. יָשָׁר עַל שְׁתֵּינוּ. "לָמָּה תַּגִּידוּ?!?" שְׁתֵּינוּ
נִפְנוֹת אֵלָיו, אֵין בְּרֵרָה: לְהַסְתִּיר אֶת הַפַּרְצוּפִים / וְאֶת
הַתִּסְכּוּלִים. הַגֶּבֶר: " כּוֹבָעִים וְמִכְנָסַיִם. דָּתִיּוֹת אַתֶּם לֹא."
שְׁתֵּינוּ: דָּתִיּוֹת אֲנַחְנוּ לֹא. "אָז מַה אַתֶּם עוֹשׂוֹת?!?"
חֲבֶרְתִּי מַצְבִּיעָה עָלַי: הִיא כּוֹתֶבֶת שִׁירֵי מְחָאָה. הִיא
בּוֹעֶטֶת. הַגֶּבֶר בּוֹדֵק אוֹתִי. אֲנִי מַרְגִּישָׁה סוּסָה. "אַת?!?
נוּ טוֹב, תַּרְאִי לִי!!!"
דֶּאוּס אֶקְס מָכִינָה. קוֹרְאִים
לוֹ: עֲזֹב, נוּ. מִי קוֹרֵא [מִישֶׁהִי צוֹחֶקֶת:] "זֹאתִי בּוֹעֶטֶת,
בְּעִיטוֹת שַׁיָּכוֹת לַחֲמוֹרִים. רַק חֲמוֹרִים בּוֹעֲטִים." [צְחוֹקִים]
[מִישֶׁהוּ מוֹסִיף:] "וְחֲמוֹרִים לֹא חֲסֵרִים. בִּכְלָל." "לְגַמְרֵי!"
[חֲבֶרְתִּי, לִי: יַאלְלָה! תְּנִי בְּעִיטָה חָפְשִׁית! לְמַעֲנִי!]
.
בין שתי הרשויות שתי מוֹלדוֹת ומה שביניהן
הוי, זה נהדר.
תודה!, נעמה.
:))