. . אך הקיפּוֹד*   ולמדתי: שֶׁ                לְעוֹלָם הנסיך הקטן הוא יֶלֶד בן שֵׁשׁ, שֶׁ לַנסיך הקטן רק שושנה אחת, שֶׁ לְעוֹלָם לַנסיך הקטן סיפור אחד בלבד: אֶת שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין השושנה שלוֹ.         © רבקה ירון   ———- * "השועל יודע דברים רבים, אך הקיפוד יודע דבר אחד גדול."                    ארכילוֹכוֹס, VII לפנה"ס.     

. . *** ***     הילדה שֶׁדָּרָה קומה מעלַי דָּבָר אֶחָד יוֹדעת: לעוֹרר חֶמְלָה טינה תשוקה רתיעה אהבה.                                            יש בָּהּ שֶׁמרגיז – כמו בַּקָּשַׁת קיום בְּרַכּוּת טוֹבְעָנִית. יש בה הליכַת בלרינה של נסיכה מוּדחת, חוֹתָם של רָז בְּשוֹבֶל ארוֹך. ויש בה גוף נינוֹח ניחוֹח אחריו. עוֹד יש בה     היא הָרָה רגשוֹת פְּרִי חֲלָצַיים רבּים לְאוֹר ...

. . . ביתי בירושלים     איני זוכרת מה אירע כשבניתי אֶת ביתי בירושלים מן המסד עד הטְפָחוֹת. אצל עגנון היה זה מאבק עיקש. אצלי עלַי למצוא מי שיזכור. פתאום הטפחוֹת זעו (שמא המסד הכזיב), בקיעים נפערו לאורכן ולרוחבן (שמא הכנה לתשבץ עָלוּם), אני חשופה, חסרת כלים, חֲרֵדָה מכדי להביט מַטָּה להיבלע וחֲרֵדָה מכדי להישיר אֶת עינַי מַעְלָה, פֶּן ...

. . פנינה לומדת    פנינה לומדת תפוסה בין זוויות משולשים מרובעים ומַלְבֵּן אחד בלבד מוכן להיות בסיס למזרן לדקוֹת ספורות. אימא תגיע ותשאל מה עם שיעורי הבית האם חזרו מכדורגל וקנו חלב לחם מרגרינה מתי רינה תשוב מהשירות פנינה לומדת, מכוּוצת מקבצת אחים גדולים כקטנים רגליה עייפוּ, לאן נעלם המַלבֵּן               סימה תצעק עוד מעט מה אִתךְ פנינה, פנינה, תקראי ...

    יום השנה     יארצייט       יום השנה קרב ובא. מחפשת מבעד למשקפֶיךָ, אולי אמצא אותי מסמיקה בנוף פנימי           © רבקה ירון    

. . אני מגיירת אֶת Mafalda. http://en.wikipedia.org/wiki/Mafalda   http://www.turning-pages.com/mafalda/   אני מגיירת את Mafalda (כל זכויות המקור שמורות ל-Quino):   מר לוי כהן מוטרד, חרד. מאוד. מדליק את הרדיו – החדשות לא מבשרות שום דבר טוב. משתלב בתעבורה העירונית – צעקות, גידופים, אגרופים. חוזר הביתה – הילדים עם רצח בעיניים, האישה צועקת ושואלת "איך נסתדר, הא? ראית את המחירים? שמעת-?!?!?". ...

  בדרך. בשוּק.   *   לא מכירה את פניהם וכולם מוּכָּרים לי ואני להם − מה הם עושים כאן בשוּק הג'ינג'י רועה הבָּקָר וּשְׁריקותָיו הַבֵּן הממזר ושירתו האופראית והבָּקר אחריו האישה שיושבת חולבת ליטר אחר ליטר חלב לַדלי ידיה כאילו אחרֵי מניקוּר המהגרים האיטלקיים ואִמם חולת הסרטן מה הם עושים כאן בשוּק     מתַי החליפו עיסוק − מוֹכֶרֶת העיתונים של ...

. . גופי ואני       מִי יוֹשֵׁב בְּכֻרְסָתִי?                                                                                                                                                                                    מִי אוֹכֵל מִצַּלַחְתִּי? מִי שׁוֹכֵב בְּמִטָּתִי? מִי חוֹלֵם בַּחֲלוֹמִי?                                                                                                  מַה אֲנִי עוֹשָׂה בְּתוֹךְ גּוּף זֶה?               •   1.   גּוּפִי לֹא מְדַבֵּר אִתִּי הוּא מְדַבֵּר שָׂפָה זָרָה.   אֲנִי שׁוֹמַעַת מֻמְחִים אֲנִי רוֹאָה מַה שְׁלוֹמוֹ – מַה שְׁלוֹמִי  בְּצִלּוּמֵי לָבָן-שָׁחֹר    בְּתַרְגּוּם סִימוּלְטָנִי אֵלּוּ עַצְמוֹתַי    אֵיבָרַי    וְכָאן שְדֵה הָרְאִיָּה שֶׁלִי. ...

  ***   בראשית הייתה הפתעת היוולדי חיים וידעתי מה צָפוּן ומה צָפוי. ועתה בַּפְּנייה לנקודת האחרית עוד הַתמיהה בי – איך איך, למרות הכול       — רבקה ירון ©

.  על צהרי ביתי        אני ילדה כֵּהַת עיניים וְכֵהַת עור. משהו בין בת לליטאים כהים לבין בת לאינדיאנים גֵאִים.   אני קְטַנַת קומה. אני חלוֹמותַי עָבְרוּ אֶת גובהִי מִזְמַן, לְפַצוֹתֵנִי על יַלְדוּתי העשירה מִדַי.   אני מזקינה בקֶצֶב שָקוּף וּמכסיף. משהו בין רסיסֵי הלילה התמימים לבין השֶמֶש המלבינה על צָהֳרֵי בֵּיתִי.    — רבקה ירון ©  — הטקסט לעיל ...