גופי ואני

.
.

גופי ואני

     

מִי יוֹשֵׁב בְּכֻרְסָתִי?                                                                                                                                                                                   

מִי אוֹכֵל מִצַּלַחְתִּי?

מִי שׁוֹכֵב בְּמִטָּתִי?

מִי חוֹלֵם בַּחֲלוֹמִי?

                                                                                                

מַה אֲנִי עוֹשָׂה בְּתוֹךְ גּוּף זֶה?

              •

 

1.

 

גּוּפִי לֹא מְדַבֵּר אִתִּי

הוּא מְדַבֵּר שָׂפָה זָרָה.

 

אֲנִי שׁוֹמַעַת מֻמְחִים אֲנִי רוֹאָה מַה שְׁלוֹמוֹ – מַה שְׁלוֹמִי 

בְּצִלּוּמֵי לָבָן-שָׁחֹר    בְּתַרְגּוּם סִימוּלְטָנִי

אֵלּוּ עַצְמוֹתַי    אֵיבָרַי    וְכָאן שְדֵה הָרְאִיָּה שֶׁלִי.

 

נִרְאֶה שֶׁנִּפְרַדְנוּ. כִּי

לֹא רָאִיתִי אוֹתוֹ.

רַק בַּצִּלּוּמִים הָאֵלֶּה. (אֲנִי לֹא-שָׁם.)

 

(טִפְּשָׁה. גּוּף וְנֶפֶשׁ       מֶטָפִיזִית         הֲלֹא מֵעַל לְכָל סָפֵק גּוּפִי וַאֲנִי

יַחְדָּו אָנוּ   אֶחָד אָנוּ   אָנוּ אֶחָד אֲנִי   אָנוּ אֶחָד אֲנִי גּוּפִי   אָנוּ אֲנִי כָּאן.)

 

אָז מַה יְהֵא עָלַי אִם הָרַגְלַיִם הָעֵינַיִם לֹא יִזְכְּרוּ אֶת

הַהֲלִיכָה    אֶת פְּנֵי–כֻּלָּנוּ

אֵיפֹה יִמְצְאוּ מַחֲסֶה

בְּפֶתַח הַבְּקָרִים     בְּשַׁעֲרֵי כְּנִיסָה אֵלֵינוּ

          

וּמַה יִהְיֶה    וּמַה יִקְרֶה אִם

יָבוֹא יוֹם וְ

לֹא אָבִין

           מַה-קֶשֶׁר בֵּין גּוּפִי לְבֵין אֲנִי.

 

 

*

2.    

 

אֲנִי מְהַלֶּכֶת בֵּין יָדַי

              בְּגָדִים שָׁכְחוּ אֶת מִדּוֹתַי

מְקַיֶּמֶת יְחָסִים אִינְטִימִיִּים   

              נַעֲלַיִם אֶת מַגָּעִי, הַיָּד 

יָדַי בֵּין הַמִּלִּים

מִלִּים        יָדַי יָדְעוּ כְּסָיוֹת, כְּפָפוֹת

אֲרֻכּוֹת      לִטּוּף עֲדִי עַל מִרְקָמָן    

 

           אֲנִי מְהַלֶּכֶת בֵּין יָדַי

           יָדַי מְהַלְּכוֹת בֵּין הַמִּלִּים

           יָדַי מְקַיְּמוֹת יְחָסִים אִינְטִימִיִּים

           פְּסִיק נְקֻדָּה נְקֻדָּתַיִם קַו-מַפְרִיד מַקָּף

           חוֹרְטוֹת בְּעֵט נוֹבֵעַ  מַקְלִידוֹת צוֹרְבוֹת

           אֲנִי מְהַלֶּכֶת עֲדַיִן מְגַמְגֶּמֶת

           שֵׁם תַּאֲרִיךְ ְאֶרֶץ מוֹצָא     

           מָתַי      זֶה הָיָה

 

           וְהָיָה מַסְפִּיק, מַסְפִּיק אִם

           מָאן דְּהוּ יֹאמַר, הִסְפִּיק.

                        וְלֹא יָדַעְתִּי

 

              וְהָלַכְתִּי חַיָּה נוֹשֶׁמֶת חַיִּים רוֹשֶׁמֶת     מוֹחִי

דּוֹמֶה לַמַּחְשֵׁב   נִתָּן לְשָׁטְחוֹ עַל צָג אֵצֶל מְנַתְּחֵי מַעֲרָכוֹת

יוֹדְעִים שָׁם

לִקְרֹא בְּקָבְצֵי גְּלִילִים שֶׁרָשַׁמְתִּי ש

לֹא יָדַעְתִּי.

 

בַּאֲרוֹן הַקִּיר שְׁתֵּי שׁוּרוֹת

אֲרֻכּוֹת נוֹשְׂאוֹת אַרְנָקִים, תִּיקִים 

פִּנְקָס הַכְּתוֹבוֹת שֶׁל אִמָּא

וּפְרָטִים נִלְוִים: תַּאֲרִיכֵי לֵדָה,

אֵרוּעִים

גַּם יוֹם מוֹת.  

 

* 

             

רבקה ירון ©