שלא על מנת להיפרד
  • ענת לויט

    ילידת תל אביב, 4 באוקטובר 1958. דור שני לילידי העיר העברית הראשונה. אביה היה מכונאי וסוחר מכוניות ואמה עקרת בית. מסלול לימודיה: גן "בת שבע", גן עירוני, בית הספר "לדוגמא" ע"ש הנרייטה סאלד, "תיכון חדש", תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה ולימודי תואר שני בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. בתקופת שירותה הצבאי בחיל הקשר החלה לפרסם שירים, סיפורים וביקורות ב"עתון 77". לאחר מכן פרסמה מיצירותיה ורשימות ביקורת בכל מוספי הספרות של העיתונות היומית. ספרה הראשון "דקירות" (שירה ופרוזה), שראה אור ב-1983, זיכה אותה בפרס ורטהיים מטעם אוניברסיטת בר אילן. על הביקורות שפרסמה זכתה ב-1987 בפרס ברנשטיין. ב-1987 נישאה ליובל שם אור. שבע שנים לאחר מכן התגרשה, ומאז היא מגדלת את שתי בנותיה (תמר ודנה) וחמישה חתולים במרכז תל אביב. בין גיל עשרים לשלושים וחמש עבדה כעורכת לשונית בעיתונים "הארץ", "דבר" ו-"חדשות", וכן כתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט" ששודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון, וכעיתונאית לענייני ספרות ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות". מאז מחצית שנות התשעים באה פרנסתה מעריכת ספרים עבור ההוצאות השונות. פרסמה עד כה עשרה ספרי שירה ופרוזה וזכתה בפרס ורטהיים לשירה, בפרס ברנשטיין לביקורת ובפרס ראש הממשלה

לגעת בנפש של "מאיה"

        רשמי בכורה מ"מאיה",  הסרט החדש של מיכל בת אדם לפני שעות ספורות עזבתי את קולנוע גת נרגשת מאוד. הוקרן שם לראשונה הסרט החדש של מיכל בת-אדם, "מאיה". כיסא ריק לא היה. בסיום ההקרנה איימו מחיאות הכפיים להרים את גג האולם הגדול. בלי הגזמה. יום חג לקולנוע הישראלי – ולמיכל בת אדם. למען הגילוי הנאות אסגיר ואומר ...

קרא עוד »

אהבת בוקר

      מעשה רִקמה   חוט דק רוקם אותנו לְאט, תך ותק, שתי ידיים נהיות אחת, אוחזת מחט מרהיבה בד גוף לבן. אחת קדימה,  שתיים אחור, כבצעדי מחול  יחוברו רגלינו עד שניפרד  בלי להיפרם עוד הודות לְתפר אחד גם כשנהיה לבד.        

קרא עוד »

בימת שיר "עירומה"

  בבימת שיר קול המוסיקה ישדרו משירי "עירומה על גב סוס במונגוליה" בתאריכים:   יום חמישי, 6.5 יום שישי, 7.5 בבוקר, בשעה 11:55     יום חמישי, 13.5 יום שישי, 14.5 בלילה, בשעות 20:55 ו-22:55      וברשת א יום רביעי, 26.5 יום חמישי, 27.5 בצהריים, בשעה 15:55    

קרא עוד »

שיר בוקר

    מקהלת הרבים   לכל ציפור קול לקריאת אור שבין כנפיה, בוקר בוקר, להינשא אל על או לנחות על פרורי ארץ, ללקט אחד לאחד כאחת האדם במקהלת הרבים.      

קרא עוד »

אבא

      שנה אחר שנה   גדר חיה מפרידה בין שיירת מכוניות לשורת מצבות. ביניהן שלך, אבא, הכי קרובה לאוטוסטרדה. אספלט לוהט לועג לַידיעה עד כמה קרובה להיצרר בך, להשתזר ולִרחק משאון האשליה שלעולם לא נתאחד.   *   האבן חסינת שנים שעברו מאז נטמנתָּ להקים מעליךָ את הבאה אליךָ פְּעוּרה לאהבתךָ את שנהייתי לְאהבתי אותךָ בְאֵין הפרעה.   ...

קרא עוד »

רבותי, הלוואי שההיסטוריה תחזור

    אפשר אולי לחשוב  שהנוסטלגיה מתעתעת. אפשר לומר מה שהיה הוא שיהיה. אפשר לומר שדבר בעצם לא השתנה הלילה והיום הזה לעומת העשורים הראשונים שלאחר קום המדינה. אפשר כמובן לטעון את טענת הטענות – שבכלל, מה כל כך טוב היה במצעדים המיליטריסטיים של פעם, אלו שבנותי השתיים מעולם לא חזו בשכמותם (כשם שלא זכו לראות מימיהן עדליידע). ולא, אני ...

קרא עוד »

האור הגנוז במילות שיר חורף

  השורות הבאות מוקדשות לאדם יקר לי מאוד, שנגע אי פעם בשורשי נשמתי. נגע ועזב לשנים רבות ושב וחזר זה מכבר כאילו לא נעלם מעולם.  לאותו אדם אני מקדישה את השורות האלה ואת השיר שאני אוהבת במיוחד – ולא רק בימי זיכרון –  המצורף כקישורית. לאמור: יש מרחקים שנסגרים באחת (אלו שבגלגול הזה), ויש מרחקים ומרחבים שלא ייסגרו לעולם.  דווקא ...

קרא עוד »

הדואט של "סונטה"

      החל ממחר ידעו מדפי חנויות הספרים ברחבי הארץ חגיגה עברית שלא כל יום הם זוכים בה. כמעט מדי יום יוצאים ממחסני הוצאות הספרים עשרות ספרים חדשים, שחוזרים אליהם חפויי ראש כעבור חודשיים-גג. במחוזות הספר של עם הספר, זהו אורך חייו של כותר חדש, תינוק בן יומו, שאינו מצליח תוך הרף זמן להתרומם על שתי רגליו בגאון ולצעוד ...

קרא עוד »

עונג שבת לימי חולין – שירי אהבה ומריבה

      אין אדם בעולם שאינו נוקט במילה אהבה. אין אדם בעולם שיודע מהי, למה היא מכוונת, למה היא מתכוונת. אהבה היא מילה אוקיינית. בלעדיה אי אפשר. מי שחווה מגע אדוותיו הקלות של האוקיינוס הזה, משמע שנגע להרף זמן בשערי גן העדן עלי אדמות.  "אם לא אהבת, כאילו לא חיית ולא נשמת", כותב ולדימיר ויסוצקי בשירו "בלדה על אהבה". ...

קרא עוד »

עירומה על גב סוס במונגוליה

  לפני כחודש ראה אור ספר שירי "עירומה על גב סוס במונגוליה" בהוצאת הקיבוץ המאוחד. הספר הזה הוא תמצית נשמתי המשוררת משך שלושים שנה. הודות לו הצטרפתי אל חבורת הבלוגריסטים הנפלאה של אתר בננות, שמעניקה ליוצרים תחושה רעננה כי אינם זורים עוד לרוח אנחתם. עכשיו אני מבקשת להשיב לספר כגמולו באמצעות הבלוג הרענן שלי, ולהאריך את חיי המדף שלו באמצעות ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לענת לויט