שלא על מנת להיפרד משוררת, סופרת ועורכת ספרים

                                                                                   מוקדש לאיריס אליה   העולם נברא במילה. בעצם בשתי מילים. ויהי אור!  צירוף של שתי מילים מהבל הפה האלוהי יצר עולם מכוח האבחנה וההבדלה שבין חושך לאור, בין תוהו ובוהו – כאוס – לגלוי, הבנוי, המובנה והמובחן. חושך כנגד אור. יום לעומת לילה. וכל השאר בהדרגתיות, יום אחר יום, עד לבריאת אדם שנברא בצלם. הוא היציר ...

  לא פעם נשאלתי איפה למדתי להיות עורכת. התשובה על כך היא פשוטה וכנה – לא למדתי אלא פשוט נהייתי (התחלתי כמגיהה…). בדיוק כמו שלא למדתי לכתוב שירים או סיפורים. עריכה, לתחושתי ולדעתי, אי אפשר ללמוד בשום בית ספר או חוג. שום תואר לא יקנה לעורך כלים לערוך ספרים שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו לעצמו. ומכאן עניין חשוב נוסף ...

    נעשיתי עורכת ספרים עוד הרבה לפני שתיארתי לעצמי שזה יהיה משלח ידי רוב ימי חיי. נעשיתי עורכת כשהתחלתי לקרוא ספרים עם עט ביד, ולסמן. לסמן כל משפט שתוכנו האיר דבר מה בעולמי הפנימי, או משפט פנינתי שניסוחו כבש אותי. בנוסף לקווי העט (או מרקר צהבהב) שמתחת למשפטים, כתבתי הערות בשולי הדפים. מיני מחשבות, תובנות אישיות שנבעו מתכני הספרים, ...

          עַל מַצֵּבַת נְיָר מוֹדִיעַ הַמְּשׁוֹרֵר אֶת אַהֲבַת חַיָּיו בְּשׁוּרוֹתָיו שֶׁלֹּא יָדְעוּ הֲכִיל בִּשְתִּיקָתַּם אֵל וְאָדָם.         עורך כתבי יד הוא מתנה להם וליוצרם. עורך טוב הוא כל אדם המסוגל לראות בכתב יד את שהיוצר אינו מסוגל לראות בגלל קרבת היתר שלו לכתוב. עורך טוב הוא כמראה ממורקת. אתמול פרסמתי שיר בבלוג שלי. היום ...

בצער רב מודיע המשורר על מותו, כי מה לו ולשיריו אחרי שעיבד אהבת חייו בשורותיו, אבד בהן בטרם עֵת על מצבת נייר שלא ידעה הכיל בשתיקתם אֵל ואדם.    

      בתחילת חודש מרץ התקיימה מסיבת השקה לספרי "עירומה על גב סוס במונגוליה" בחנות הספרים תולעת ספרים. לא כל יום מתרחשים בחיי יוצר אירועים מעין אלה, שהם ממש ובדיוק כמו יומהולדת רק שלמזלנו לא פעם בשנה –  כי כמו יום הולדת, יש במסיבת יומהולדת לספר משהו מאוד מלחיץ עד כדי כך שהחתן או כלת השמחה יוצאים בלי שן ...

זהו ראיון שערכה איתי העיתונאית אילת נגב לכבוד צאת ספר השירים "עירומה על גב סוס במונגוליה", שראה אור לאחרונה בהוצאת הקיבוץ המאוחד      מאת אילת נגב     השירה לא תעבור מהעולם. היא היתה ותהיה כלי תקשורתי מהמשוכללים והאיכותיים ביותר שיצר האדם. כך מאמינה המשוררת ענת לויט, שספר שיריה החדש "עירומה על גב סוס במונגוליה" ראה אור לאחרונה בהוצאת ...

מְחַל נָא, אבא, על שהוֹבָלְתִּי אוֹתךָ אֵל הַר העֲקֵדָה, בְּלִי להבטיח שתחזור, שלא תִּיפּוֹל בִּן לַילָה שֶהָיָה עָשוֹר, שלא הפצרתי בְּךָ לְבָקֵש ממני שׁאֵמְחַל לך כדי שאוּכל לשוּב אליך, וְלא בְּאיחוּר גָּדוֹל.   לפעמים כשעובדים על שיר, למען יהיה איזון נכון בין "גילוי לכיסוי", מוחקים בשגגה מילים שאולי היו חיוניות להבנתו האלמנטרית. כיוון שבשבילי העברת מסרים היא עיקר מעשה יצירתי, ...

 אָבִי דָרַך אוֹתי כְּעֵנָב וְסָחַט אֶת המֵיטָב לְיַיִן מִשְׁתַּבֵּחַ בְּמַרְתֵּפַי עַד מוֹתוֹ שחָלַץ אֶת חַיַּי לִלְגִימוֹת זְהִירוֹת, שלא איחפֵז מִדַי לְכָלוֹת טַעַם מַרמָתוֹק בְּמִשְתֶּה יְחידי לִכְבוֹדי שבִּזְכוּתוֹ. * מְחַל על שהוֹבָלְתִּי אוֹתךָ אֵל ההַר בְּלִי להבטיח שתחזור, שלא תִּיפּוֹל בִּן לַילָה שֶהָיָה עָשוֹר, שלא הפצרתי בְּךָ לְבָקֵש שׁאֵמְחַל כדי שאוּכל לשוּב, וְלא בְּאיחוּר גָּדוֹל.  

    שִׁכְחָה כִּזְריקַת הַרְגָּעָה  או חיסוּן קֶבַע מִפִּגְעֵי טֶבַע האדם. יֶלֶד חָרֵד אֵינוֹ לָמֵד לְהִתְּרגֵל, לְתַּרְגֵל שְׁרִיר כְּאֵב לִרְפּות לִפְנֵי הַדְּקִירָה שתָּביא רְפוּאָה עד ההתחסנוּת הבאה.