שלא על מנת להיפרד משוררת, סופרת ועורכת ספרים

    את השיר הזה כתבתי בהיותי בת 24. מאז חציתי כמה וכמה שנים. לא מעטות. ולצערי, השיר עדיין מדבר אלי. ואליכן, בננות? והלילה הזה אני מקדישה את השיר ל"ידידו" של אמיר אור שאי אז אהב את השיר ולא הבין למה מי שכתבה אותו כתבה אותו ולמה היא עומדת מאחוריו עד היום. האמת, פחות מבעבר אחרי מסע תיקון מפרך שעדיין ...

    הָיִיתִי גֹּלֶם בַּמַּעֲגָל. הִמְתַּנְתִּי שֶׁמִּישֶׁהוּ יִקְרַב אֵלַי וְיוֹשִׁיט לִי יָד, שֶׁאֵחָלֵץ מִלֵּב הַמַּעֲגָל. הַנֵּס הָרִאשׁוֹן הִתְרַחֵשׁ כְּשֶׁהֶאֱמַנְתִּי שֶׁאֲנִי רְאוּיָה לֹא לִהְיוֹת עוֹד גֹּלֶם. כְּשֶׁפָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי, מִישֶׁהוּ הִמְתִּין לִי. הַצִּפִּיָּה בְּעֵינָיו שֶׁאֶקְרַב וְאוֹשִׁיט לוֹ יָד הָיְתָה הַנֵּס הַשֵּׁנִי. הוֹשַׁטְתִּי יָד וְהוֹבַלְתִּי אֶת שְׁנֵינוּ הַרְחֵק מִלֵּב הַמַּעֲגָל. זֶה הָיָה הַנֵּס הַשְּׁלִישִׁי. בְּהַבִּיטִי לְאָחוֹר חָזִיתִי בַּנֵּס הָרְבִיעִי. –   הַמַּעֲגָל ...

    לפני "עליית" הבננות והבננים החדשים למטע, בערך לפני חצי שנה העלינו אמיר אור ואנוכי –  כל אחד מאיתנו בחלקתו –  משהו מקולה הפיוטי של אמא רוסיה. אמיר בחר להביא שירים שתרגם משל מיכאיל קוזמין, ואני הבאתי את השירים שיובאו מטה. בעקבות "הגל הרוסי" התפתח אז דיון מרתק בענייני תרגום שירה, טעמי בחירה במשוררים מתורגמים ובשיריהם המייצגים –  וגם ...

בקרוב אחגוג יום הולדת שנה במטע. כשהצטרפתי לא שיערתי איזו מתנה יקרת ערך אני מקבלת. ימי השבוע הזה, שבהם השתתפתם ושיתפתם על גשר "תיקון אב", היו בשבילי שיאה של חוויה אנושית בת כמעט שנה שעיקרה דיאלוג במיטבו, חם ומיטיב בתמצית הלב שמִחלְבּהּ ומִדמהּ אנחנו יוצרים. תודה!     שאר הימים     א   מֵאָז חָשַׁךְ עוֹלָמְךָ מוּאָר עוֹלָמִי כְּנֵר ...

שלושים     א   עֵת הַמְּחִילָה הִגִּיעָה וּכְבָר הִתְחַלְנוּ לִדְחֹק אֶת הָעֲווֹנוֹת לִמְחִלּוֹת הַלֵּב שֶׁתּוּכַל לָנוּחַ בָּהֶן בְּשַׁלְוָה שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ בְּחַיֶּיךָ.     ב   בְּכָל יוֹם שִׁשִּׁי אַדְלִיק נֵר לְתִקּוּן נִשְׁמוֹתֵינוּ כְּגֶשֶׁר לְהַלֵּךְ עָלָיו שְׁנֵינוּ יַחְדָּו. בַּאֲשֶׁר אֵלֵךְ תִּהְיֶה לִי אָב רַחוּם וְחוֹנֵן וְנוֹתֵן אֶת שֶׁלֹּא נָתַתָּ בְּחַיֶּיךָ.     ג   מַה שֶּׁהֶחְסַרְתָּ מֵרֵאשִׁיתִי לֹא תּוּכַל לְמַלֵּא ...

      אָנָּא קַח נָא אֶת בִּתְּךָ, שֶׁלֹּא הָיְתָה יְחִידָתְךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וַעֲשֵׂה אוֹתָהּ יְחִידָה לְךָ הֵיכָן שֶׁאַתָּה. אַל תַּעֲלֶה אוֹתָהּ עוֹד לְעוֹלָה עַל מִזְבַּח כְּעָסֶיךָ. שְׁכַח וּסְלַח לָהּ עַל שֶׁלֹּא מָחֲלָה לְךָ, לֹא שָׁכַךְ כַּעֲסָהּ מֵאָז עָזַבְתָּ וְלֹא הֵבֵאתָ שֵׂיָה תַּחְתֶּיהָ, לְהַתִּיר אֶת נִשְׁמָתָהּ אֶל הַפְּעִיָּה הַתְּמִימָה.   שִׁבעה     א   שִׁבְעָה יָמִים דִּבַּרְנוּ בְּךָ סָרָה ...

       בעקבות מכתבים אישיים מדרי המטע, שגילו עניין במחזור שירי "תיקון אב" מתוך הספר עירומה על גב סוס במונגוליה (הקיבוץ המאוחד, 2010), אעלה מהבוקר ועד לסוף השבוע את כל פרקיו. ימים אחרונים     א   פַּעַם, כְּשֶׁאַבָּא הָיָה מִשְׁתַּעֵל כָּל הַשְּׁכוּנָה הָיְתָה שׁוֹמַעַת. עַכְשָׁו אֲפִלּוּ הוּא לֹא שׁוֹמֵעַ אֶת שִׁעוּלוֹ. מְחֻבָּר לִמְכוֹנָה שֶׁמַּנְשִׁימָה אוֹתוֹ, מִשְׁתַּעֵל אַבָּא אֶל ...

          בפוסט שהעליתי בשבוע שעבר ציינתי כי יש שני אירועים מחוללים בחיי שקשורים בכתיבת שיר – שיר כנבואת הלב העמוקה ביותר. האירוע הראשון בחשיבותו בחיי אדם בכלל, ובחיי שלי בפרט התחולל בי"ט בטבת. יום ראשון לפנות בוקר לפני עשור בדיוק. משך חצי שנה אבי בא ויצא את מחלקות בית חולים איכילוב. אבי ששנא רופאים ובתי חולים. ...

  אני לא יודעת האם יש שירים ששינו את חיי קוראיהם. אני יודעת שיש שירים – לפחות שניים – שעצם כתיבתם שינתה את חיי, הביאה עלי אירועים שהלב ניבא ולא יכול היה למנוע. האחד יפורסם בפוסט הזה. הוא נכתב לאחר שש שנות נישואים טובים, ללא שום מריבה אחת (יהיו שיאמרו, ובצדק, שזוהי אחת הסיבות לפירוק – אי יכולת "לריב", לבטא ...

      http://useloos.com/mediaplayer/?itemid=8715 לכל מי שחשב שאנחנו נזר הבריאה כדאי לצפות בחוויה פלאית שהונצחה בלינק שלמעלה. אזהרה: הכניסה ללינק אסורה לגברים שעדיין מסתייגים – גבר גבר ונימוקיו המקוריים – מכניסה לחדר לידה כדי לחזות בפלא הבריאה.