בננות - בלוגים / / לגעת בנפש של "מאיה"
שלא על מנת להיפרד
  • ענת לויט

    ילידת תל אביב, 4 באוקטובר 1958. דור שני לילידי העיר העברית הראשונה. אביה היה מכונאי וסוחר מכוניות ואמה עקרת בית. מסלול לימודיה: גן "בת שבע", גן עירוני, בית הספר "לדוגמא" ע"ש הנרייטה סאלד, "תיכון חדש", תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה ולימודי תואר שני בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. בתקופת שירותה הצבאי בחיל הקשר החלה לפרסם שירים, סיפורים וביקורות ב"עתון 77". לאחר מכן פרסמה מיצירותיה ורשימות ביקורת בכל מוספי הספרות של העיתונות היומית. ספרה הראשון "דקירות" (שירה ופרוזה), שראה אור ב-1983, זיכה אותה בפרס ורטהיים מטעם אוניברסיטת בר אילן. על הביקורות שפרסמה זכתה ב-1987 בפרס ברנשטיין. ב-1987 נישאה ליובל שם אור. שבע שנים לאחר מכן התגרשה, ומאז היא מגדלת את שתי בנותיה (תמר ודנה) וחמישה חתולים במרכז תל אביב. בין גיל עשרים לשלושים וחמש עבדה כעורכת לשונית בעיתונים "הארץ", "דבר" ו-"חדשות", וכן כתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט" ששודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון, וכעיתונאית לענייני ספרות ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות". מאז מחצית שנות התשעים באה פרנסתה מעריכת ספרים עבור ההוצאות השונות. פרסמה עד כה עשרה ספרי שירה ופרוזה וזכתה בפרס ורטהיים לשירה, בפרס ברנשטיין לביקורת ובפרס ראש הממשלה

לגעת בנפש של "מאיה"

 

 

 

 

רשמי בכורה מ"מאיה",  הסרט החדש של מיכל בת אדם

לפני שעות ספורות עזבתי את קולנוע גת נרגשת מאוד. הוקרן שם לראשונה הסרט החדש של מיכל בת-אדם, "מאיה". כיסא ריק לא היה. בסיום ההקרנה איימו מחיאות הכפיים להרים את גג האולם הגדול. בלי הגזמה. יום חג לקולנוע הישראלי – ולמיכל בת אדם.

למען הגילוי הנאות אסגיר ואומר כי את מיכל בת-אדם אני מכירה אישית כעשור. למען הגילוי הנאות אומר גם כי אני אוהבת מאוד את יצירתה, שהיא כפיוט קולנועי. למען לא אמצא משוחדת לאור כל זאת בדברי הבאים, אני מוכנה לשלם את מחיר הכרטיס עבור כל מי שילך לצפות ב"מאיה" ולא ירגיש/יחשוב כמוני על הסרט הזה.

 מדובר ביצירת מופת, לא פחות. לוקאלית וגלובאלית.

 "מאיה" הוא פרי תזמון ותזמור אמנותי מן המעלה הראשונה בין ליהוק-טקסט-בימוי-צילום. תיאטרון בתוך קולנוע, תיאטרון-קולנועי כבדיה וכחיקוי המציאות. מה בין זה לזה לזו? עולם ומלואו סבוך ונפתל וקשה מאוד ללכידה.

 מיכל בת-אדם מיטיבה ב"מאיה" ללכוד ולשזור ולתפור ולרקום את כל החוטים כולם במעשה אמנות עדין ומרהיב ומרתק מהשנייה הראשונה ועד האחרונה.

 "לגעת בנפש". זוהי כותרת המשנה של "מאיה". הדמות הראשית, מאיה –   בגילומה עתיר הגוונים, הרבדים והניואנסים של השחקנית הצעירה לירון בן-שלוש –  מגיעה מיישוב נידח עם חלום אחד גדול וקשה להגשמה: לכבוש את קרשי הבמה. לאט לאט, בצנעה ותוך חציית שעות לא קלות של ייאוש ואובדן אמון ואמונה, היא זוכה בתפקיד ראשי בהצגה שבמרכזה… לא, אעצור כאן כדי לא לגלות את טפחי העלילה. רק אציין את שהוכר כבר מסרטיה הקודמים של מיכל בת-אדם ושב"מאיה" כובש שיאים. היכולת של התסריטאית והבימאית הוותיקה לחשוף לעין העדשה את הנסתרת מכול – נפש האדם.

 מה בין שפיות לשיגעון? "ההבדל בינך לבין חולי הנפש," מסביר הרופא לשחקנית הצעירה הלומדת לגלם בחורה שלקתה בנפשה, "שאצלם המסך לא יורד…"

מה בין אמת לאמיתי? היא שואלת את הבמאי-מחזאי שלה. מה בין אפקט תיאטרלי לכוחה האוטנטי של המציאות, שחומריה הם מקור להשראה ולבדיה שיצרת?

מהי תשובתו? משתנה ומתהפכת ומעמיקה והולכת ומסתבכת – כסרט כולו, שהוא טעון בחוכמת הלב, שלא ישאיר לב אדיש, ופה ושם גם עין תדמע. והחדש כאן של מיכל כנגד מיכל הוא… בשפע ההומור, ודווקא על הנושא הכאוב הטוען לא מעט מסרטיה הקודמים – השיגעון!

  שיגעון של סרט, כפי שמתבטאים עולי הימים. שחקנים צעירים מאוד לצד ותיקים. בני כל הדורות התאחדו. שחקן ראשי גיל פרנק, שקשה לעמוד בפני קסמו – ולא רק לשחקניתו הנבחרת מאיה-לירון בן-שלוש  –  מיקי ורשביאק, אלכס אנסקי, יגאל שדה, הילי ילון, דביר בנדק, אורי לוי ותהל רן ועוד צעירים וטובים. באמת כולם כולם טובים תחת שרביט המנצחת מיכל בת-אדם.
 נ.ב. גם לבמאי משה מזרחי, בעלה של מיכל, יש ב"מאיה" תפקיד פנינתי ממש, כסבא של מאיה. 

 

והמצורף בזאת הוא טריילר-מתאבן. צפו בהמוניכם. כדאי לכם. מיום חמישי הבא, 13 במאי, ברחבי ישראל.  

http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/092/640.html

 

 

 

 

10 תגובות

  1. מכירה ואוהבת את יצירתה של מיכל בת-אדם. אלך לסרט.
    נ.ב. שמעתי את בימת השיר עם שירייך, היה נהדר.

    • ענת לויט

      חיממת לב מכל כיוון, תודה גליה

      • יובל מבולבל

        חיממת את לבנו אבל מבקר הקולנוע
        מאיר שניצר צינן את ליבנו שזה סרט יומרני מבולבל וחובבני.
        למי להאמין? לבלוגריסטית הנרגשת
        או למבקר הוותיק?

        • ענת לויט

          אפשרות ראשונה: תאמין ללב פתוח לאהבה
          אפשרות שנייה: טוב מראה עיניים, ואת מחיר הכרטיס הרי הבטחתי במקרה ש…
          לא יקרה!

        • התבלבלת.מדובר בסרט חדש-"מאיה" ולא "ריטה". שם המבקר מתחיל כך:
          "כאילו לא די היה בלואיג'י פירנדלו…" כל מילה נוספת מיותרת.
          למבקר אין מושג תהליך יצירה מה הוא
          והחיבור לקלאסיקה קולנועית הכרחי.
          הפעם זה "התחלה" של גברילוביצ' ופנפילוב. ולא די בכך,מיכל. ישר כח.

  2. אורה ניזר

    הי ענת, מיכל בת אדם ניפלאה, כשחקנית כקריינית, וכבמאית, שבכל סרטיה מעלה תהיות הקשורות במצבים אנושיים המטרידים את נפש האדם המרכבת והמסוכסכת, למן הילדות, ועד זקנה, והם תמיד עשויים בפיוטיות, היא פשוט מדהימה ואין לי יותר מלים להגיד את זה חזק יותר.

    • ענת לויט

      לאורה ניזר ולכל קהילת בננות, אשמח לתגובות רעננות מהיום על "מאיה" של מיכל בת אדם. תוכלו לשתף בפוסט זה. סקרנית עד מאוד.

      • לדעתי הסרט הוא פיספוס. מיכל בת אדם רצתה יותר מדי:גם בימוי, גם תסריט וגם דמות ראשית שלא רחוקה מהמקור.
        אז איך אפשר לדבר על זכותו של שחקן לאמת שלו ביצירה משותפת ולא לאפשר לאף אחד לבצע את זה בפועל?
        גם ווכוחים הם טכניים ולא מהותיים; ומשאבים בוזבזו בכפל דמויות מיותר. אבל ללא ספק זאת יצירה אומנותית ברמה גבוה ושווה לראות את הסרט (בשבילי כבר משה מזרחי הנהדר שהוא היחיד נורמלי בכל הקונצרט סיפק את התמורה).

        • העיקר הוא – בעיני – שהכותב האנונימי מצא לנכון לציין שמדובר ביצירה אמנותית מהמעלה הראשונה. וזאת גם יחסית וגם אבסולוטית. איך זה מתחבר לתחושת הפספוס? אולי זה כבר חורג לתחומי האישי-פרשני… קסמה של אמנות!

          • "איך זה מתחבר לתחושת הפספוס?"
            לדוגמה, בחירה גיבורת הסרט. גיל וחוסר נסיון לא רלוונטי לנושא
            ואפילו עלול לפגוע באמינות הסיפור. הוכחה מספקת השחקנית בעצמה:
            http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/106/721.html
            הגברת רוצה לעבוד ב"סופרמרקט"? שיהיה לה לבריאות.במקום אני מתאר לעצמי מה היה קורה אילו ענת ווקסמן הייתה
            מבצעת את התפקיד.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לענת לויט