יכולתי לחשוב שאומנות האבסטרקט,
או ג'ז,
מובנים לי ולכולם.
כמו עכשיו-
בסכ"ה נראה שיש חיבור,
מפגש, פיסות של קולאג'
אולי גם האוטוביוגרפייה האישית,
זו יצירה רב-ממדית,
פאזל שנאסף להוויה אבסטראקטית
כל עוד
נותר דבר מה שאינו מובן
גם אלוהים אוהב להיות נסתר
גם אלוהים אוהב להיות נסתר (כלומר לא להיות) זאת אימרה יפה מאוד. המעידה על חולשתו ושברוריותו. שלו. שלנו. של כל החיים מסביב. המורכבים מעבר הווה ועתיד. והשיטוט ביניהם.
הלוואי ולא יגמר הבלתי מובן של כל הג'ז הזה….
שבת טובה לך, שמעון.