תמי פיאלקוב קאלי מוכשרת…

אקנה בית  חד-קומה, קטן, שורשים ירשתו את קירותיו, הבא בשורה   אחר כך אל תלינו על המתים. אלו החיים- הם מעציבים אתכם                  

כנראה נולדתי בלי סיסמה ועם המון באגים במערכת ההפעלה   אפילו את שם המשתמש אני שוכחת ואין סיכוי שאחדור אל הכרטיס האישי כשהכל מוצפן ומודחק בתיקיות בתוך תיקיות   הלוואי ויכולתי לאתחל הכל מההתחלה, לנקות את עצמי מעצמי, להתקין מחדש חלונות איוורור, עדיף לפעול עם פחות נפח זיכרון ובמהירות גלישה רגיל   המחשב שלי קורס S.O.S      

  לִרֶגַעִים לֹא חָשׁוּב אִשָּׁה אוֹ גֶּבֶר- רֶגֶל עוֹקֶּבֶת אָחַר רֶגֶל    וְזֶה נִפְלָא וְנוֹרָא לְהִתְרוֹמֵם מְקּוֹף- מֵרֹאש עַד סוֹף   אוּלָם בְּרוּאִים גַּלְמוּדִים- נוֹתָּרִים גְּלָמִים לֹא מִתְפַּקְּעִים     *שבת נעימה לכולם!

  שַׂמְתִּי לֵב שֶׁאֶצְבְּעוֹת הָרַגְלַיִם  נוֹגְעוֹת זוֹ בְּזוֹ, כְּמוֹ אֶבֶן רחיים הֶן טוֹחנוֹת חוֹל. לחשׁוֹב שֶׁפֶּלַח נוֹגֵעַ בְּפֶלַח לִימוֹן חמוּץ. רעמים בורחים מברקים בקול, אפילו עֲרָבָה בּוֹכִיָּה. אֲנִי דּוֹמֶמֶת, מְגַלְגֶּלֶת עֵינַיִם כְּמוֹ חַמָּנִיּת בַּשָּׂדֶה,  עוֹקֶבֶת אַחַר מֶרְקּוּרִי שֶׁבִּנְסִיגָה כִּי לִפְעָמִים הַכֹּל יוֹתר מִדיי נוֹגֵעַ      

    נוֹתר אִי-שְּׁפִיוּת קָטן עָלָיו הוצב חפ"ק נִהוּל לְפְרוֹיֶקְט אִסּוּף אַשְׁפָּה נַפְשִׁי מכדור הארץ   מִסְתָּבֵר שֶׁהַתְּנוּדוֹת  הַסִּיסְמוֹגְרָפִיּוֹת הַרִגְשִׁיּוֹת, בְּעִיקָּר בְּמדִינת הַיּהוּדִים, מְאַיְּמוֹת עַל קְלִפַּת הַסַּבְלָנוּת הַאנוֹשִׁית וְעלוּל לִפְרוֹץ זֶרֶם ווּלְקָנִי רוֹתֵחַ  מזָּעָם בְּעִיקָּר עלינוּ   הוחלט שֶּׁכֹּל מִי שרוֹצֶה לִשְׂרוֹד את תוצאות "הבחירות" שיִּקְשוֹר עצמו עִם צָעִיף   אַל קוֹרַת עֵץ הַחַיִּים  שבְּתִקְרַת הָרָקִיעַ וְיאחוז חָזָּק בִּשְׁתֵּי יָדַיִם ...

  בָּלַּיְלָה, קְלוּפָה מֵחַיֵּי הַיּוֹמְיוֹם, סִיבֵי הָעֶצֶב לֹא נָתְנוּ לִי מָנוֹחַ.                              שָׁכַבְתִי וְהִנַּחְתִּי לְלִבַּת הַגּוּף לַחֲרֹג מִמַּעֲטֶפֶת הָעוֹר, לִבְקֹעַ כְּשַׁפִּירִית מִגֹּלֶם, לְרַפְרֵף בְּלֹא גּוּף.   בָּרִחוּף, אֲנִי רַק עֵינַיִם מַבִּיטוֹת סָבִיב-סָבִיב, קְרוֹבַה אֶל עֵין-הַתֵּבֶל. וְהִיא שׁוֹלָחַת צוּף טָבּוּרִי אֵלָי וְאֶל אָהובִי, רְחוֹקִי.    

כְּשֶׁנּוֹלַדְתִּי, לֹא בָּכִיתִי. אִמָּא הִבִּיטָה בְּתַלְתַּלֵי הַזָּהָב ואָמְרָה:   יֵשׁ לָהּ עֵינַיִם בּוֹחֲנוֹת, גְדוֹלוֹת כְּמוֹ אֲגַם וִיקְטוֹרְיָה.       בַּפְּלָנֵטָה שֶׁלִּי יָשַׁבְתִּי עַל שְׂפַת הָאֲגָם, לְיָד עֵץ הַבָּאוֹבַּבּ, הֵרַחְתִּי עָלֵי שׁוֹשַׁנִּים כְּמוֹ כִּבְשָׂה. שׁוּלֵי כּוֹבָעִי הִסְתִּירוּ אֶת הַחַמָּה וְהַגּוּמִי שֶׁהִדֵּק אֶל הַסַּנְטֵר,  לָחַץ   לֹא בָּכִיתִי, בֵּין כֹּה  וָכֹה אִמָּא רְחוֹקָה, שׂוֹחָה בָּאֲגַם שֶׁלָּהּ.   בְּלַיְלָה, בַּחֲלוֹמוֹת, בָּאוּ: נָחָשׁ בּוֹאָהּ, שֵׁדִים ...

אִישׁ מֶזֶג-הָאֲוִיר מַסְבִּיר שֶׁיֵּרֵד מַבּוּל וְאֶפְשָׁר לְהַרְגִּישׁ מִשקָעִים, הַשָּׁמַיִם מְכֻסִּים בִּרְעָפֵי עֲנָנִים כְּמוֹ גַּג צִפְחָה אָפֹר   חוֹזֶה פֵלִיסִיָאנוֹ "מַקְשִׁיב לְגֶשֶׁם" הַכֹּל זוֹרֵם כָּאן לְתוֹךְ שִׁיר. אבל אֵלּוּ בּוּעוֹת מִלִּים בְּתוֹךְ כֹּל הַחֹסֶר הַזֶּה כְּשֶּמְנִיפַת הַצְּלָעוֹת קְרוּעָה בָּרוּח וְאֵין מְנוּחָה כְּשֶׁאָתה חסֵר לִי נוֹרָא                            

   אָדָם עוֹבֵד אֲדָמָה, נוֹבְלוֹת יָדָיו מֵרָעָב וְאֵין רֵיחַ נֵס בָּשְּׁדֵמוֹת מִלְבַד נֵטֶף דָּם חָרוּךְ בְּתֹהוּ שֶׁל חוֹל שַׁבְּלוּלִים טִיפְּסוּ עַל עוֹרְפּוֹ, בְּקֹשִׁי עָמַד כְּדַחְלִיל   צָפָה בְּקַו הַשְּׁחָקִים הַשָׁבוּר, בְצִלֵי הַאוֹר בֵּין מִגְדָּלֵי הַיּוֹקְרָה שֶׁנִּטְעוּ כְּפַרְדֵּס מֵנִיב פְּרִי   הוֹצִיא אֶת הַשֶּׁמֶשׁ מִלְּבָבוֹ, שָׁפַךְ אֶת אַדְמָתוֹ וְהִתְפַזֵּר בָּרוּחַ                       

      לְיַד עֵשֶׂב הַקֶּלַח, סָבִיב עֲצֵי הֶחָרוּב, בלי ששמנו לב, צָמְחָה קוֹלוֹנְיָה חֲדָשָׁה- אַגָּדָה בתוך אַגָּדָה.   עִם רֶדֶת לֵיל נִדְלְקוּ פנסי גחליליות מוּל כותל האבנים שֶׁבמושבה אמר הרב, וגם הרצל אמר לכל הננסים, גְּנוּבֵי הַקּוֹלוֹת, לבושי החליפות:  "צאו לחגוג, הפילו את החומות, כמו לפני דורות"   הם רקדו וזימרו, תקעו בשופרות- אך לא באו עגלות גיבורים ולא חמורים. צוהר לא נפתח ...