לרוע מזלה היא אֵם לכודה, בשמירה על פרי הבֻסתנים ואסור שתתעורר לדעת שהיא אני בועות אַשְׁמה נאספות במקלעת טבורהּ ואין לה שֵׂכל לזעֹק כשתותים מדממים בשדה שלה האב, עבר למגרש אחר, ללכד עוד אם, כמוני- אשה וטפשה
קרא עוד »ארכיון חודש: אוקטובר 2011
פריז
הוא עזב אותי בחדר לבד ואת הכאב על המיטה. וילון הסטן התנופף ברוח, אורות המטרו הבהבו, רעש חתוך קרונות על הפסים כנראה זו הייתי אני לצד הכאב, כאילו זרה לעצמי, לאשה שזעקה. עכשיו שוכבת בוהה בכאב שלו, שלה, שלי
קרא עוד »שמחת תורת האלים חונה לרגעים
מי אמר שאין ים בירושלים
צילמתי והבאתי…
קרא עוד »