א
צְוָחוֹת קְטוּעוֹת בּוֹקעוֹת
עד אוֹר הַחשֶׁךְ,
הִיא רוֹצָה לִשְׁכֹּחַ, בָּעוֹמֶק וּבַרוֹחַב
לִפְקֹחַ צֹהר לנולד.
להיוולד אלוהים , אוקיאנוס,
כפי שכבר נולדה. בַּת-אַלְמָוֶת
תשאב כוֹחוֹת מְמִכְרוֹת הַרוח.
תְּמַלְמֵל כמו חָתוּל שנפל לְמים –
"הַמָוֶת מַפְסִיד!"
ב
עיניים חסרות שפתיים,
שבע נשמות חתול, שבעים צדיקים
כמעט,
כמעט היינו בני אדם,
מרחק זָעוּם,
על גבול האור אנו מדשדשים בחֲשֵׁכָה.
איך שהפסדנו אלפי דורות
לאדמה
שיר חזק מאוד . אהבתי
אכן המות מפסיד כשהרוח מנצחת ואנחנו מצליחים למצוא בתוכנו את האלוקים
אבל כשהפוך אנו מפסידים אלפי דורות לאדמה
כמעט היינו בני אדם
חנה יקרה תודה לך לתגובתך…
יום טוב לכולנו..