תמי פיאלקוב קאלי
  • תמי קאלי

           

א. ב.

א

צְוָחוֹת קְטוּעוֹת בּוֹקעוֹת

עד אוֹר הַחשֶׁךְ,

הִיא רוֹצָה לִשְׁכֹּחַ,   בָּעוֹמֶק וּבַרוֹחַב

לִפְקֹחַ   צֹהר לנולד.

להיוולד אלוהים , אוקיאנוס,

כפי שכבר נולדה.     בַּת-אַלְמָוֶת

תשאב כוֹחוֹת מְמִכְרוֹת הַרוח.

 

תְּמַלְמֵל כמו חָתוּל שנפל לְמים –

"הַמָוֶת מַפְסִיד!"

 

ב

עיניים חסרות שפתיים,

שבע נשמות חתול, שבעים צדיקים

כמעט,

כמעט היינו בני אדם,

מרחק זָעוּם,

על גבול האור אנו מדשדשים בחֲשֵׁכָה.

 

איך שהפסדנו אלפי דורות

לאדמה

 

 

4 תגובות

  1. שיר חזק מאוד . אהבתי

    • אכן המות מפסיד כשהרוח מנצחת ואנחנו מצליחים למצוא בתוכנו את האלוקים

      • אבל כשהפוך אנו מפסידים אלפי דורות לאדמה
        כמעט היינו בני אדם

  2. חנה יקרה תודה לך לתגובתך…
    יום טוב לכולנו..

© כל הזכויות שמורות לתמי קאלי