שתים וחצי,

לַיְלָה, כֻּלָּם יְשָׁנִים,

נראה כְּאִילוּ הַאֲוִיר נְטוּל מַחְשָׁבוֹת,

עָשָׁן מְּכוֹנִיּוֹת מַמְתִּין לְהִתְאַבְּקוּת הַמָּחָר.

בכי עוֹלֵל רָעֵב, בָּבִּנְין מוּל, חוֹצֶב בְּעוֹרְקַי,   

עֲטַלֵּפִים מְעוֹפְפִים מֵעֵץ הפיקוס אֶל הַחוֹשך הַעִיוֵר,

אני שומעת בַּקְבּוּק עָרָק רֵיק מִתְגַּלְגֵּל בּמוֹרָד הָרְחוֹב,

בתל אביב, רֵיחַ יַעֲרַת הַדְּבַשׁ תמיד מהוּל בְּריחַ שֶׁתֶן כְּלָבִים

אצלי בחדר, מְנוֹרַת הַשֻּׁלְחָן מְאִירָה עַל נְיָר הַמִּכְתָּבִים,

רָצִיתִי לִכְתוֹב לךָ שֶׁשְׁנָתִי חוֹרֶקֶת,

שִׂפתי ממַלְמֶלוֹת מִילִים קְטַנוֹת שנוֹשְׁפוֹת בְּמִפְרְשֵׂי הַגַּעְגוּעַ

וְהִרְגשתִי אֶת יָדךָ מְעַסָּה אֶת תִּקְווֹתַי