לא חָטָאתִי כְּשֶׁמִלוֹתַי שקוּפוֹת.
בְּעוֹלָם מלא בִּרְדִידוּת,
מִדְבָּר צִיָה, כבר לא מבִיךְ.
כמעט רציתי לוֹמַר:
"משוררת אִלֵמֶת "
כלומר: כְּנִיעָה לַקְלַסְתֵּר,
הֵד שְׁמִי, דְמוּתִי הַצִּיבּוּרִית.
שְׁטֻיוֹת.
הַכֹּל שְׁטֻיוֹת.
בעצם זוֹ שִׂיחָה של אִי-הֲבָנָה
אני לא מוֹדָה,
לא אמרתִי מִילָה
השיר הוא ראי הנפש, לרוב שיחה של אי הבנה. זו האמת תמי
רות
אכן רות. תודה לך..
אני קוראת כל משפט כעומד בפני עצמו
ושתי השורות האחרונות הן מבחינתי הדבק
ריקי תודה לך לתגובתך, יקירה…
זה טוב או זה רע שעומד?