היי תמי!
הקולאז' הזוי ומסקרן.
אם מסתכלים מולך כמו בעד חלון, רואים:
דמות נשית חצויה בקו הפרדה לבן.
מכיון שאיני נוהגת אין לי גם צורך לעקוף
ואני נשאבת אל צבעי הקיץ הזרחניים, הצהוב לימון והירוק (רעלִי משהו). האם נדמה לי שמשמאלך בחלון(מימינך ב"מציאוּת"), מונח גוף חתוך, דמוי תירס שקליפתו נפתחת וחושפת מעבר אפל שגבולותיו דמויי רגלים דקות של אישה?
שמא נסחפתי בערפול, תמרורים תמיד מבלבלים אותי. העבודה יפה ומעניינת!
הקולאז' ובחירת הצבעים יפים.
את קו ההפרדה איני מצליח לקשר לטקסט הנלווה – כיצד יש לתרגם את הרעיון – ההזמנה לחצות – ההפוך להיגיון כללי הנהיגה (הן קו רציף אסור בחציה)
לשמעון ולרוחה, תודה לתגובתכם. רוחה, מצאת את הרגלים העומדות שם…לכך כיוונתי..אבל לא תאמיני שזה צילום של שני פרחים והרגליים הם הגבעולים….
קו ההפרדה הלבן ובכלל עולם התמרורים הארצי, לא קיים בעולם הרוח, שהפך להיות "מערב פרוע"…
כללי הנהיגה אינם ברורים למי שנכנס לעולם הרוח, הרוחות.
בשבילי זה תמרור שיצרתי, כדי לקבוע חוק לעצמי- מותר לעקוף, לא להתיחס, כשהמצב הפנימי שלי חצוי ועובר בו קו הפרדה לבן, כלומר אני בהפרעה. ואכן נתפס לי האישיאס שחותך אותי ולא נותן לי לחשוב אלא רק עליו….
תמי פיאלקוב קאלי מוכשרת…
.jpg)
היי תמי!
הקולאז' הזוי ומסקרן.
אם מסתכלים מולך כמו בעד חלון, רואים:
דמות נשית חצויה בקו הפרדה לבן.
מכיון שאיני נוהגת אין לי גם צורך לעקוף
ואני נשאבת אל צבעי הקיץ הזרחניים, הצהוב לימון והירוק (רעלִי משהו). האם נדמה לי שמשמאלך בחלון(מימינך ב"מציאוּת"), מונח גוף חתוך, דמוי תירס שקליפתו נפתחת וחושפת מעבר אפל שגבולותיו דמויי רגלים דקות של אישה?
שמא נסחפתי בערפול, תמרורים תמיד מבלבלים אותי. העבודה יפה ומעניינת!
הקולאז' ובחירת הצבעים יפים.
את קו ההפרדה איני מצליח לקשר לטקסט הנלווה – כיצד יש לתרגם את הרעיון – ההזמנה לחצות – ההפוך להיגיון כללי הנהיגה (הן קו רציף אסור בחציה)
לשמעון ולרוחה, תודה לתגובתכם. רוחה, מצאת את הרגלים העומדות שם…לכך כיוונתי..אבל לא תאמיני שזה צילום של שני פרחים והרגליים הם הגבעולים….
קו ההפרדה הלבן ובכלל עולם התמרורים הארצי, לא קיים בעולם הרוח, שהפך להיות "מערב פרוע"…
כללי הנהיגה אינם ברורים למי שנכנס לעולם הרוח, הרוחות.
בשבילי זה תמרור שיצרתי, כדי לקבוע חוק לעצמי- מותר לעקוף, לא להתיחס, כשהמצב הפנימי שלי חצוי ועובר בו קו הפרדה לבן, כלומר אני בהפרעה. ואכן נתפס לי האישיאס שחותך אותי ולא נותן לי לחשוב אלא רק עליו….