מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת

איפוק     "מָה אַתָּה רוֹצֶה מִמֶּנִּי?" – אֵין תְּגוּבָה.   אִבְחַת כְּאֵב. חֲדָשׁוֹת נוֹשָׁנוֹת שֶׁל דְּקִירוֹת בַּכַּדּוּר תַּהְפּוּכוֹת רוּחַ וּמֶזֶג. אֱנוֹשׁוּת זָבָה, חוֹקֶרֶת יְקוּמִים חֲשׁוּכִים וּרְחוֹקִים, מוֹדֶדֶת זְמָן בִּשְׁנוֹת אוֹר –   מַעֲסִיקָה עַצְמָהּ בִּשְׁאֵלוֹת לְלֹא תְשׁוּבָה מַמָּשִׁית וּמְסִיחָה דַעְתָּהּ בְּהֶרֶס עַצְמִי בְּנִפּוּץ הַכַּדּור –   וְהָאֵשׁ הַכְּלוּאָה בוֹ עוֹדֶנָּהּ מִתְאַפֶּקֶת.    

הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים   מִן הַשָּׁמַיִם יָרְדָה הָאֵשׁ לוֹחֶכֶת אֶת הַמַּיִם סָבִיב וְאָז – בְּסֵתֶר עָב קְטַנָּה רָכַב אַחְאָב לָפוּשׁ מִן הַמַּרְאוֹת וְהַלְּהָבוֹת בְּכֶרֶם נָבוֹת.  

עוד על שירה     נֶאֱמָר לִי לִכְתֹב וּמִן הַזַּעֲזוּעַ הִתְרוֹצֵצוּ בִּי מִלִּים זוֹעֲפוֹת תַּכְלִית עִנְיָן וּמַבּוּל תּוֹכֵחוֹת שֶׁמֵימָיו זָרְמוּ מִמֶּנִּי וְהַלְאָה.   נוֹתַרְתִּי לְעַצְמִי וְאַתֶּם כְּמוֹ אֵשֶׁת לוֹט עֲמוּדֵי מֶלַח הָאָרֶץ תְּאֵבִים לִרְאוֹת בַּהֲפֵכָה הַפְּנִימִית הַסְּדוֹמִית בַּבּוֹרוֹת הַנִּפְעָרִים, הַבּוֹלְעָנִים אֲשֶׁר לֹא שִׁעַרְתֶּם.   אֵין מַבּוּל בָּאֹפֶק  עוֹד הֲפֵכָה אוֹ שֶׁפַע בְּרָכָה – הַמְּצִיאוּת עַרְפִּיחִית צוּנָמִית וְשִׁירִי נִצְמָת מִתְגּוֹלֵל בֵּין ...

הצופה   כָּתַבְתִּי שִׁיר עַל מָוֶת וְחִסַּלְתִּי אוֹתוֹ בְּאִבּוֹ אַךְ הוּא שָׁב וְחוֹתֵר בֵּין חֲרִיצִים וַחֲרַכִּים, מִתַּחַת לַסָּף וּמְטַפֵּס בַּחַלּוֹנִים.   רוֹבּוֹט פֶּרְפֵּטוּאָלִי, תָּכְכָן שֶׁאֵין לְשָׁחֲדוֹ, אִלֵּם וּמְמֻקָּד, חֵרֵשׁ לִזְעֲקוֹת וּלְהִתְנַכְּלוּיוֹת מִזֶּה עִדָּנִים פְּרוֹלֵטָר אָדִישׁ לַחֲנֻפָּה וּלְשֹׁחָד – הָאוֹפְּיוּם הָאוּלְטִימָטִיבִי לִיגְעֵי סְאוֹן חַיֵּיהֶם.   עַל כְּנָפָיו וּבְכַפָּיו וּבְאַמְתָּחְתּוֹ מַשָּׂאוֹת  – הוּרִיקָנִים הֵם חִיּוּךְ לְעוּמָתָם – צוֹפֶה לְכָל עֵבֶר בְּאֶלֶף עֵינָיו ...

קשר פתאומי   הַשִּׁיר נִכְתָּב לְמִי שֶׁזָּקוּק לוֹ בְּשָׂפָה שֶׁמִּתַּחַת לַסָּף                                                                                                                                                                                                                                                                        הוּא מְחַלְחֵל אוֹ נִסְפָּג נִקְבָּץ אוֹ נֶאֱסָף.   בֵּין הַמִּלִּים לְכוֹתְבָן הַקֶּשֶׁר פִּתְאֹמִי אֲפִלּוּ סְתָמִי כְּמוֹ רְשִׁימַת קְנִיּוֹת שֶׁהַמִּצְרָכִים בָּהּ שָׁבִים וְנִשְׁנִים נִכְתָבִים וְנִמְחֲקִים בְּגִּוּוּן יוֹמְיוֹמִי חִיּוּנִי בָּנָלִי וְחוֹשְׂפָנִי.   הַנֶּחְשָׂף הוּא מִין אֱלֶקְטְרוֹן תּוֹעֶה שֶׁלְּעִתִּים נְדִירוֹת נֶאֱסָף לִמְקוֹמוֹ הָהוֹלֵם וּמַשְׁלִים אֶת הַבְּרִיאָה הַפְּגוּמָה   מֵחֶסְרוֹנוֹ   ...

                              1996

מתוך  "מודע מזמן אחר"  

שיר חדש בשם "מחווה לבלייק" מופיע בגליון 78 של זוטא http://zuta.bhasofer.org.il/?p=3428 http://zuta.bhasofer.org.il