רות בלומרט
ילידת חיפה תש"ג, מתגוררת בירושלים.
למדתי מיקרוביולוגיה וביוכימיה, עברתי לספרות עברית ולשירת ימי הביניים.
תקופה מסוימת שהיתי עם משפחתי בניו יורק ומ - 1979 מתגוררת בירושלים.
ביקורת ספרים,עריכת במה רבעון לדרמה, תרגום ספרות, עיון ושירה; עריכה לשונית עסקתי בכתבי יד [מעט],פירסומים בעיתונות. שירים, סיפורים קצרים, רומנים, ספרי ילדים, שני ספרי שירה
מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
.jpg)
משהו מוזר קרה לי עם השיר. אולי זה מעיד על מורכבותו. לכאורה, שם השיר מורה לנו כיצד אנחנו צריכים לקרא את השיר. אבל השיר העלה במפתיע חיוך על שפתי שכן יש בו היפוך: מי שמביא מזל רע הוא לא החתול השחור אלא האדם.
נפלא
איזו קריצה הומוריסטית ואירונית יש בשירך, רות
מסכנים החתולים השחורים לכודים באמונה התפלה שלנו ללא מוצא
שבוע טוב
אוי מתוק כל כך ונכון כל כך
כל החתולים השחורים מודים לך רות
שבוע טוב
צודק החתול השחור, רות. כדאי להיזהר מאיתנו.
:))
היי רות
זה כובש… החתול הזה הוא יכול להיות סרט… יש פה את ההתחלה לסרט עם סוף נפלא….
להתראות טובה
רות, מתי כתבת את השיר? הוא מיוחד. נוגע לכולנו.גם אני כמו החתול, החלטתי לחצות את הכביש שלי.
שיר חזק מאד רות, שחור חייב להיות זהיר וגמיש מקטין את קיומו, כחוש, כדי לשרוד, שחור במובניו, רובם ככולם שליליים. השיר מחורז בחלקו ונותן תחושה של שיר ילדים, משהו קליל, ולא כך הוא, הכאב על קיומו המעוך גדול, אבל הוא החתול עשוי גם להיות חתרני.
השורה הראשונה בשיר חושפת בחתרנות את מצב החתול השחור. הוא יצא את ביתנו. מדוע? כלום גורש? "כשלא ראה איש…" מעיד שהוא בעל ניסיון. מן הבית שיצא? מן החוץ? בשל הדעות הקדומות נגדו הוא בעל ניסיון?
תודה לבבית על התגובות המעניינות והאוהדות.
את הקסם בשיר מחוללת החריזה.
שיר מאוד משעשע.