מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר
  • רות בלומרט

    ילידת חיפה תש"ג, מתגוררת בירושלים. למדתי מיקרוביולוגיה וביוכימיה, עברתי לספרות עברית ולשירת ימי הביניים. תקופה מסוימת שהיתי עם משפחתי בניו יורק ומ - 1979 מתגוררת בירושלים. ביקורת ספרים,עריכת במה רבעון לדרמה, תרגום ספרות, עיון ושירה; עריכה לשונית עסקתי בכתבי יד [מעט],פירסומים בעיתונות. שירים, סיפורים קצרים, רומנים, ספרי ילדים, שני ספרי שירה

הצופה

הצופה

 

כָּתַבְתִּי שִׁיר עַל מָוֶת וְחִסַּלְתִּי אוֹתוֹ בְּאִבּוֹ

אַךְ הוּא שָׁב וְחוֹתֵר בֵּין חֲרִיצִים וַחֲרַכִּים,

מִתַּחַת לַסָּף

וּמְטַפֵּס בַּחַלּוֹנִים.

 

רוֹבּוֹט פֶּרְפֵּטוּאָלִי, תָּכְכָן שֶׁאֵין לְשָׁחֲדוֹ,

אִלֵּם וּמְמֻקָּד,

חֵרֵשׁ לִזְעֲקוֹת וּלְהִתְנַכְּלוּיוֹת מִזֶּה עִדָּנִים

פְּרוֹלֵטָר אָדִישׁ לַחֲנֻפָּה וּלְשֹׁחָד –

הָאוֹפְּיוּם הָאוּלְטִימָטִיבִי לִיגְעֵי סְאוֹן חַיֵּיהֶם.

 

עַל כְּנָפָיו

וּבְכַפָּיו וּבְאַמְתָּחְתּוֹ

מַשָּׂאוֹת 

הוּרִיקָנִים הֵם חִיּוּךְ לְעוּמָתָם –

צוֹפֶה לְכָל עֵבֶר בְּאֶלֶף עֵינָיו –

כְּמוֹ דַוָּר מִמַּמְלָכָה נַעֲלָמָה,

מַמְלָכָה נְגוּעָה בְּצִמָּאוֹן בִּלְתִּי פּוֹסֵק,

בֵּית עֵקֶד לְתַשְׁלִילִים

לִקְרִיאָה עֲתִידִית

אוֹ

לְדִרְאוֹן עוֹלָם.

 

 

2009

 

6 תגובות

  1. שלום רות

    קשה מאוד להתמודד עם הצופה הזה שעיני נץ לו והן תרות סביב למצא טרף ולעולם לא ישׂבע.

    ואסכם ברוח האימרה האנגלית :
    עם מי שלא ניתן להתמודד, שווה לנסות להתידד

    שבת שלום ורק טוב

    אהוד

  2. שיר חזק

  3. היי רותי
    שיר מוחץ, לדראון עולם היכולת שלך לשלוף מילים כל כך מוחלטות מעלות את עוצמות השיר.
    להתראות טובה

  4. גם לי יש שירים רבים על המוות, שירים שאני תמיד רוצה לזרוק, כי קיימת מן תחושה שעדיף לא להתעניין בו. אבל כגנב מיומן הוא בא ומתדפק על הדלת ואי אפשר להתעלם. כנראה שכפי שפרוייד אמר התנאטוס מעסיק אותנו לא פחות מהארוס. את הבריאים ועל אחת כמה וכמה את החולים.

  5. נ.ב. השיר חזק ונוגע מאד.

  6. תודה לכולכם על התגובות, גליה, אני שמחה שזיהית והזדהית עם התוכן. הייתי קצת משועשעת כשקראתי אותו לאחרונה…

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרות בלומרט