ילידת חיפה תש"ג, מתגוררת בירושלים.
למדתי מיקרוביולוגיה וביוכימיה, עברתי לספרות עברית ולשירת ימי הביניים.
תקופה מסוימת שהיתי עם משפחתי בניו יורק ומ - 1979 מתגוררת בירושלים.
ביקורת ספרים,עריכת במה רבעון לדרמה, תרגום ספרות, עיון ושירה; עריכה לשונית עסקתי בכתבי יד [מעט],פירסומים בעיתונות. שירים, סיפורים קצרים, רומנים, ספרי ילדים, שני ספרי שירה
רות יקרה וטובה, מה שלומך?
אני מניחה שזה שיר חדש, לא נתקלתי בו עד עתה, בספרייך. בלא מעט משירייך יש אלמנטים כמו נבואיים, מעוררי התפעמות. השיר הזה מתאים כמובן להתרחשות הנוראה ההיא, ומתאים להלך נפשי. כי התחושה שלי הייתה שהאש הייתה מעשה שמיים, ולא מעשה ידי אדם. והשימוש במילה "לפוש", מחדד את התחושה הנוראה שהייתה לי בתום הלהבות. הרגשתי שהייתה כזאת חגיגה של עריפת ראשים וחילופי האשמות. ממש חגיגה בזמן ה"שבעה", והמילה "לפוש" מתארת נופש שלאחר, במקום אבל.
וקראתי באחד מהפוסטים שלך שלפעמים יש לך תחושה שאת כותבת לעצמך, ולא הוא. אני נמצאת בשירייך הרבה. הם מורכבים מאד, ומצריכים לגימות מדודות. אי אפשר ואסור, ככה אני מרגישה, להסתער עליהם.
אבל אני איתך.
שיר תמציתי וטעון, רות וכמה יפה!
מה שהיה הוא שיהיה
תמיד ילכו העצים לבחור מלך ואבוי דווקא את האטד
ואש תרד משמיים ותלחך
והעושקים ימשיכו לעשוק ולפוש בכרמי הנעשקים – כבשת הרש
ומה שהיה הוא שיהיה ,עד שאש הדין תהפוך לאש של כבוד ורק תאיר ותגן ותנווט לטוב כמו עמוד האש
ותחמם
שבוע מואר למשוררת מופלאה
היי רות
שיר חכם… מוזר אני רואה שגם יובל גיחעד כתב חכם, כי הוא מכריח לחשוב מי היה נבות… מה קרה בכרם… זה ללכת אחורה בזמן לתורה שלנו כמה היא כחמה.
ונוגעת באופיו של האדם.
להתראות טובה
שיר חכם בצניעותו, עם נטייה מטאפיזית.
תודה לך יובל על דבריך. שבת שלום.
רות יקרה וטובה, מה שלומך?
אני מניחה שזה שיר חדש, לא נתקלתי בו עד עתה, בספרייך. בלא מעט משירייך יש אלמנטים כמו נבואיים, מעוררי התפעמות. השיר הזה מתאים כמובן להתרחשות הנוראה ההיא, ומתאים להלך נפשי. כי התחושה שלי הייתה שהאש הייתה מעשה שמיים, ולא מעשה ידי אדם. והשימוש במילה "לפוש", מחדד את התחושה הנוראה שהייתה לי בתום הלהבות. הרגשתי שהייתה כזאת חגיגה של עריפת ראשים וחילופי האשמות. ממש חגיגה בזמן ה"שבעה", והמילה "לפוש" מתארת נופש שלאחר, במקום אבל.
וקראתי באחד מהפוסטים שלך שלפעמים יש לך תחושה שאת כותבת לעצמך, ולא הוא. אני נמצאת בשירייך הרבה. הם מורכבים מאד, ומצריכים לגימות מדודות. אי אפשר ואסור, ככה אני מרגישה, להסתער עליהם.
אבל אני איתך.
שבת שלום וברכות לבריאות טובה.
איריס יקרה, יקרה בעיניי תגובתך לשיר האחרון [שעיכבתי כשבוע, בתקוה שאתבדה] ודבריך החמים עושים לי טוב.
שבת שלום וכל טוב.
שלום רות
שומעת את מצלול הלהבות בשיר
שבת שלום
תודה לך ריקי. הלהבות עודן מתאבכות במוח. שבוע טוב
שיר תמציתי וטעון, רות וכמה יפה!
מה שהיה הוא שיהיה
תמיד ילכו העצים לבחור מלך ואבוי דווקא את האטד
ואש תרד משמיים ותלחך
והעושקים ימשיכו לעשוק ולפוש בכרמי הנעשקים – כבשת הרש
ומה שהיה הוא שיהיה ,עד שאש הדין תהפוך לאש של כבוד ורק תאיר ותגן ותנווט לטוב כמו עמוד האש
ותחמם
שבוע מואר למשוררת מופלאה
חנה יקרה, כמה נכון קראת את השיר. אכן הוא קולאג', תצרף. תודה ושבוע טוב.
ובסופו של דבר תמיד מולך האטד
מאד יפה השיר ומיוחד
תודה משה על דבריך. אכן האטד.
היי רות
שיר חכם… מוזר אני רואה שגם יובל גיחעד כתב חכם, כי הוא מכריח לחשוב מי היה נבות… מה קרה בכרם… זה ללכת אחורה בזמן לתורה שלנו כמה היא כחמה.
ונוגעת באופיו של האדם.
להתראות טובה
היי טובה,
שמחתי על תגובתך. זמננו הוא מקבילה של כל זמן, כפי שציינת. תודה.