בוסתן הפירות משורר, מסאי, מתרגם

    67   אִישׁ צָעִיר, חָבִיב פָּגַשְׁתִּי, עֶרְכּוֹ בְּפָז לֹא יְסֻלָּא: מַגָּשׁ-צְדָפוֹת יַגִּישׁ לִי, יֵין-רַיְין יִצֹּק וְלִיקֶר נִפְלָא!   מְעִיל, מִכְנָס לוֹ מַתְאִימִים, וְעוֹד יוֹתֵר עֲנִיבַת פְּאֵר: וְכָךְ הוּא בָּא לִי מִדַּי בֹּקֶר, וּמָה שְׁלוֹמִי – הִנּוֹ שׁוֹאֵל.   אוֹמֵר כִּי שְׁמִי כֹּה הִתְפַּרְסֵם, מַזְכִּיר הוּמוֹר-חֵן שֶׁל שִׁירַי: לָהוּט, שַׁקְדָן הִנּוֹ הָאִישׁ, בַּכֹּל, מוֹעִיל, רָץ אַחֲרַי.   בַּעֲרָבִים, בַּחֲבוּרָה, ...

לחבריי בתרגומי שירת היינה: אני מביא את שיר מס' 64 בשני תרגומים – אנא יעצו באיזה להחזיק.     64 פְּנִינִים לָךְ, יַהֲלוֹם, כָּל שֶׁהַלֵּב יִתְאַו. לָךְ עֵינַיִם יָפוֹת: לְמָה עוֹד לִבֵּךְ יִשְׁאַף?   עַל עֵינַיִךְ  הַיָּפוֹת צְבָא שִׁירִים חָרַזְתִּי. לַחֲנַי נֶצַח הֵם אֵלֶּה. מָה עוֹד אִם כֵּן הֶחְסַרְתִּי?   בְּעֵינַיִךְ הַיָּפוֹת אֶת לִבִּי יִסַּרְתְּ. דַּנְתִּינִי לִכְאֵב תֹּפֶת. מָה עוֹד ...

64   מִי יִתֵּן וּכְאֵבֵי כֻּלּוֹ בְּמִלָּה אַחַת יֻבַּע: לְרוּחַ עַלִּיזָה אֶתְנֶנּוּ, עִמָּהּ הָלְאָה יוּבָא.   הִיא תָּבִיא אוֹתָהּ אֵלַיִךְ, יְדִידָתִי, אֶת מִלַּת הַכְּאֵב, תִּשְׁמְעִי אוֹתָהּ כָּל רֶגַע, אוֹתָךְ הִיא תְּסוֹבֵב.   וְאִם הַשְּׁנַת  עַל עַפְעָפֵךְ, עֵינַיִךְ נִסְגָּרוֹת, אוֹתָן מִלִּים – הֵן אַחֲרַיִךְ, עַל חֲלוֹמֵךְ צָרוֹת.     Ich wollt, meine Schmerzen ergossen Sich all in ein einziges Wort, Das ...

62   הָעֶרֶב אֶצְלְכֶם חִנְגָּא, הָאוֹר הוּא רַב: הַחֲגִיגָה כְּלָלִית. שָׁם מֵעַל חַלּוֹן מוּאָר. בְּמִסְגַּרְתוֹ נָעָה צְלָלִית.   אַתְּ לֹא תִּרְאִינִי: בַּחֲשֵׁיכָה עוֹמֵד אֲנִי כָּאן לְבַדִּי. עוֹד פָּחוֹת הַחְדֵּר מַבָּט תּוּכְלִי אֶל אֹפֶל לְבָבִי.   בְּלֵב אָפֵל אֲנִי אוֹהֵב: אוֹתָךְ אוֹהֵב הוּא וְנִשְׁבָּר: נִשְׁבָּר, רוֹעֵד וּמְדַמֵּם:  אַךְ זֹאת לֹא תִּרְאִי כְּבָר.   Sie haben heut abend Gesellschaft, Und das Haus ...

 59   בִּמְלִיצוֹת שֶׁל אַהֲבַי חִבַּבְתִּינִי עַל  לִבֵּךְ: הִתְמַמְּשׁוּ דִּבְרֵי הֲוָאִי, בְּמוֹ חוּטֵי כָּךְ אֶסְתַּבֵּךְ.   כְּשֶׁבְּצֶדֶק תַּעַזְבִינִי, כְּאִלּוּ תּוֹךְ מִין מַהֲתַלָּה, כֹּחוֹת הָאֹפֶל יַעַטְפוּנִי אָמוּת, אֲעַשְׂ בִּי אָז כַּלָּה.   Habe mich mit Liebesreden Festgelogen an dein Herz, Und, verstrickt in eignen Fäden, Wird zum Ernste mir mein Scherz. Wenn du dich mit vollem Rechte Scherzend nun von mir ...

  57   אִוִּיתִי רַק לָנוּחַ,  בְּחֵיקֵךְ לָפוּשׁ, אַךְ אַתְּ רָצִית לָשׂוּחַ,  לְמַהֵר, לָרוּץ.   אָמַרְתִּי כִּי לִבִּי הֵן כֻּלּוֹ אִתָּךְ, אַךְ אַתְּ הֵתַלְת רַק בִּי וְהֶחֱוֵית קִדָּה.   מֵאָה הוֹסַפְתְּ עַל עֹנִי[1] הַלֵּב הַנִּכְזָב: וְאַף מָנַעַתְּ מִמֶּנִּי שְׂפָתַיִךְ  עַל הַסַּף.   אַל תַּחְשְּׁבִי כִּי בִּי  אִירֶה אַף אִם יֵלֵךְ וְרַע. מֵחְמַל נַפְשִׁי, הֲלֹא תִּרְאִי: כָּל זֶה לִי כְּבָר קָרָה! ...

55 הָאֵין חִוְּרוֹן פָּנַי מֵעִיד עַל כְּאֵב הָאַהֲבָה? שוֹמְעוֹ כְּתַחַן שֶׁל קַבְּצָן  תִּרְצִי,  מִפִּי הַגַּאֲוָה?   הַפֶּה הַזֶּה  גֵּאֶה מִדַּי: יֵדַע נַשֵּׁק רַק וּלְהָתֵל: יִלְעַג וִיגָחֵךְ אוּלַי, בְּעוֹד הַלֵּב כַּמֵּת מֻטָּל.   Verriet mein blasses Angesicht Dir nicht mein Liebeswehe? Und willst du, daß der stolze Mund Das Bettelwort gestehe? Oh, dieser Mund ist viel zu stolz, Und kann nur ...

(משה גנן, 002596435)   אני מפרסם זאת כדי לגוון את החיים מעט. Le Goff: The Town as an Agent of Civilization   הנצרות נולדה בערים, ביישובים היווניים-יהודיים. היא עמדה בניגוד לכפרים ותושביהם, ה-pagans. מכאן שתושבי הכפרים  היו "פגנים", אנשים שחיו את מסורותיהם העממיות ורחקו ממתח תרבות חיי העיר. בימי הביניים הניגוד העיקרי היה בין העיר למדבר.  העיר היתה המתורבתת.  העיר, ...

53 בָּרָד יַכֶּה אוֹ יֵעֲרָם  בַּחוּץ הַשֶּׁלֶג בְּגֹבַהּ רָם, מָטָר יִסְעָר מוּל הַחַלּוֹן, לֹא תִּשְׁמַע כִּי פִּי יִלּוֹן: זֹאת כִּי בְּחֶזִי אֶשָּׂא דְּמוּת-אָבִיב-תָּמִיד וּפְנֵי אִשָּׁה.     Mag da draußen Schnee sich türmen, Mag es hageln, mag es stürmen, Klirrend mir ans Fenster schlagen, Nimmer will ich mich beklagen, Denn ich trage in der Brust Liebchens Bild und Frühlingslust.   ...

      חיים ספטי: האהבה הלבנה, שירים ביקורת, מאת משה גנן ( אני מציין זאת למען החלשים שאינם יודעים שמה שאני כאן מפרסם זה איננו פרי עט דודתי) הוצאת כרמל 2010 לעתים ספר נפתח בעטיפתו. מה לשם הספר – "אהבה לבנה" – ולציור העטיפה? לפעמים יש קשר. לא אחת קרה שהמתבונן זכה להיכנס אל תוך הספר דרך דמות השער. ...