בוסתן הפירות משורר, מסאי, מתרגם
לחבריי בתרגומי שירת היינה: אני מביא את שיר מס' 64 בשני תרגומים – אנא יעצו באיזה להחזיק.
64
פְּנִינִים לָךְ, יַהֲלוֹם,
כָּל שֶׁהַלֵּב יִתְאַו.
לָךְ עֵינַיִם יָפוֹת:
לְמָה עוֹד לִבֵּךְ יִשְׁאַף?
עַל עֵינַיִךְ הַיָּפוֹת
צְבָא שִׁירִים חָרַזְתִּי.
לַחֲנַי נֶצַח הֵם אֵלֶּה.
מָה עוֹד אִם כֵּן הֶחְסַרְתִּי?
בְּעֵינַיִךְ הַיָּפוֹת
אֶת לִבִּי יִסַּרְתְּ.
דַּנְתִּינִי לִכְאֵב תֹּפֶת.
מָה עוֹד אִם כֵּן חָסַרְתְּ?
ורסיה עם רפרן קבוע – כמו במקור:
פְּנִינִים לָךְ, יַהֲלוֹם,
כָּל שֶׁהַלֵּב דּוֹרֵשׁ.
לָךְ עֵינַיִם יָפוֹת:
מָה עוֹד תּוּכְלִי בַּקַּשׁ?
עַל עֵינַיִךְ הַיָּפוֹת
צְבָא שִׁירַי רוֹגֵשׁ,
לַחֲנֵי נֶצַח הֵם שִׁירַי:
מָה עוֹד תּוּכְלִי בַּקַּשׁ?
בְּעֵינַיִךְ הַיָּפוֹת
שָׂרַפְתְּ לִבִּי בְּאֵשׁ.
דַּנְתִּינִי לִכְאֵב תֹּפֶת –
מָה עוֹד תּוּכְלִי בַּקַּשׁ?
Du hast Diamanten und Perlen,
Hast alles, was Menschenbegehr,
Und hast die schönsten Augen –
Mein Liebchen, was willst du mehr?
Auf deine schönen Augen
Hab ich ein ganzes Heer
Von ewigen Liedern gedichtet –
Mein Liebchen, was willst du mehr?
Mit deinen schönen Augen
Hast du mich gequält so sehr,
Und hast mich zugrunde gerichtet –
Mein Liebchen, was willst du mehr?
65
הָאוֹהֵב לָרִאשׁוֹנָה
וְלוּ חִנָּם – הֲרֵיהוּ אַל.
אֲבָל מִי שֶׁשֵּׁנִית יֹאהַב
בְּלֹא מַזָּל – הֲרֵיהוּ כְּסִיל.
אֲנִי, הַכְּסִיל, גַּם כֵּן אֹהַב,
שׁוּב אֹהַב אַהֲבַת חִנָּם.
חַמָּה וְסַהַר יִצְחֲקוּ לִי.
אִתָּם אֶצְחַק, עֲדֵי אֶתָם.
Wer zum ersten Male liebt,
Sei's auch glücklos, ist ein Gott;
Aber wer zum zweiten Male
Glücklos liebt, der ist ein Narr.
Ich, ein solcher Narr, ich liebe
Wieder ohne Gegenliebe!
Sonne, Mond und Sterne lachen,
Und ich lache mit – und sterbe.
66
עֵצוֹת טוֹבוֹת נָתְנוּ לִי וְדַעַת:
הִשְׁפִּיעוּ עָלַי רֹב נַחַת.
אָמְרוּ: רַק לְחַכּוֹת:
בְּצִלָּם אוּכַל חֲסוֹת.
אַךְ אַף עִם חֶסְיוֹנָם רַב זְרוֹעַ
בְּרָעָב יָכֹלְתִּי לִגְוֹעַ,
לוּלֵא בָּא אִישׁ רַב תּוּשִׁיָּה,
חֹסֶן הֵבִיא לִי, יְשׁוּעָה.
אָדָם יָקָר! הוּא מְפַרְנֵס!
לֹא אֶשְׁכַּח לוֹ אֶת הַנֵּס.
חוֹבְקוֹ הָיִיתִי, לוּ נִתֵּן –
לוּלֵא הָיִיתִי – אוֹתוֹ אָדָם.
Gaben mir Rat und gute Lehren,
Überschütteten mich mit Ehren,
Sagten, daß ich nur warten sollt,
Haben mich protegieren gewollt.
Aber bei all ihrem Protegieren,
Hätte ich können vor Hunger krepieren,
Wär nicht gekommen ein braver Mann,
Wacker nahm er sich meiner an.
Braver Mann! Er schafft mir zu essen!
Will es ihm nie und nimmer vergessen!
Schade, daß ich ihn nicht küssen kann!
Denn ich bin selbst dieser brave Mann.
משה, נראה לי שהגרסה עם המשפט החוזר חזקה יותר.
איזה יופי לכשיצא בספר…:)
תמי,
תודה,
ראשונת המגיבות.
דעתך חשובה, (וכמובן יש בה תשובה).
כשייצא הספר, תוזמני לחגיגה – חגיגה ברוב עם…
משה
היי משה
אהבתי את הגירסה השניה עם הרפרן הקבוע- מה עוד תוכלי בקש
יום נפלא
לתמי – עוד –
והנה גם חנה מצטרפת לדעתך. ואצלנו – על פי שני עדים יקום דבר. ראו את הדבר כדבר שקם. ( וכאן כמוטבן גם תודה לחנה).