אני פמיניסטית שמזריקה   משייפת   מקצצת   מרככת   צובעת   מורטת   מתבשמת   גורבת     אני פמיניסטית שמפלרטטת   מכשפת   מלפפת   מנשקת   מתחנפת   מלקקת   אני פמיניסטית שעושה כלים ופנלים   אני פמיניסטית שחיה בסרט      

משום מה, קמצנות אינה אחת משבעת החטאים. במה היא פחות גרועה מגאווה למשל או מגרגרנות? סיפרה לי פעם חברה על בחור שיצאה איתו זמן קצר. בכל פעם שהיא הייתה משמיעה את המשפטים "אני צמאה" או "אני רעבה" הבחור היה מחוויר, ובסבל רב היה  מוביל אותה לדוכן פלאפל, מתפלל שהיא לא תפזול לאיזו מסעדה.   זה הזכיר לי כמובן את אחד ...

  לאליענה מתי לאחרונה ראיתם זוג אחים מתקוטטים? לפעמים אני מביטה באחים נצים, והשנאה שבעיניהם הורסת אותי. ווי ויי, איזה כעס, איזו איבה, איזו קנאה, איזו יריבות.  ומהם אדם וחווה, אם לא אח בכור ואחות קטנה שנולדה לו פתאום, גונבת לו את הזרקורים ולכן הוא שונא אותה?  המיתוס של אדם וחווה בגן עדן מזמן לנו את העיסוק המעניין ביותר בעניין ...

  לכל הנשים והילדות שאוהבות את "אורה הכפולה" (ובמיוחד ללי ואסתי שחולקות איתי את האהבה הנצחית לספר הזה)   העלמה אירנה גרלעך הבהילה אותי. את העלמה אירנה גרלעך שנאתי בתור ילדה, וגם היום אני לא מסוגלת שלא לשנוא אותה, למרות שאני יודעת ששונאים אותה שלא ממש בצדק, וכי גברים שלא מחבבים נשים הם אלה שכותבים נשים חזקות כאלה, שלא רוצות ...

   לאמיר   זו הפעם הראשונה שאני כותבת באיזה שהוא מקום על אהבתי ואמונתי. לא יכולתי שלא לעשות כן לאחר הרשימה היפה שהביא אמיר, שמתקשה להבין מדוע ישוע הוא דמות ששלושה אנשים בבלוגיה רוצים לפגוש, ועוד המון אנשים ברחבי העולם.   מה יש בו בישוע? דמותו ההומנית? דרשותיו החכמות? משליו הנאצלים? תלמודו המעניק? ואולי אהבתו הרבה והמפליאה הפולחת את כריכת ...

אין דבר שמעצבן אותי יותר מאנשים שהולכים ברחוב, נוסעים במכונית או באוטובוס, יושבים במסעדה או בבית קפה ומדברים בסלולרי. רבק, מה כל כך דחוף לדבר בטלפון תוך כדי הליכה ברחוב? מה קרה להליכה השפויה ברחוב, להביט בחלונות הראווה ובאנשים אחרים? מה קרה לישיבה הנינוחה במסעדה, בלי שכל הזמן הטלפון יצלצל ואתם תענו ותעצבנו או תעליבו את האדם שיושב מולכם?   ...

    כמו באיזה נס, ואולי כמו בכל נסי הריפוי, בעקבות שבוע שבו סערו רגשותיי בעניין אמי, סיפרה לי אחותי על שיחה שהייתה לה אתמול עם אמי, שבו היא הודתה בפעם הראשונה בכל 82 שנותיה, שהיא האשמה במצבה של אחותנו הגדולה חולת הנפש. פעם ראשונה בה היא מודה שיש לה יד במחלתה ומצבה הקשה.   אני רואה בזה נס. בשנה ...

  לנטלי ברוך, לאה איני, אמיר אור, אסתי ג.חיים, אליענה אלמוג, אפרת מישורי ולבנה מושון, באהבה   כאשר אימי נאלצה להינשא בגיל 19 בנישואי שידוך, אי שם בשנות הארבעים של המאה העשרים, היא עשתה זאת בלית ברירה. אלה היו החיים אז, אלה היו המנהגים. היא עצמה דווקא הצטיינה מאוד בלימודיה ושאפה בסתר ליבה לקריירה אקדמית בתחום מדעי הרוח, אבל בית ...

לא יודעת מה יש לי אני מתאומים. הנושא תמיד ריתק אותי, וראיתי את כל הסרטים הדוקומנטריים בנושא. כאשר אני פוגשת הורים לתאומים, ישר אני חוקרת איך זה, בזה זה מתבטא, כמה זה שונה מילד אחד, במה שונה חווית ההורות לתאומים מילד יחידני.   אני חושבת שיש לי איזה פטיש תאומים. אחד מספרי הילדות האהובים עלי והנוגעים לליבי הוא "אורה הכפולה" ...

השבוע התפוצץ צינור אצלי בבית, במחסן, היכן שאני שומרת כל מיני דברים שקשה לי לזרוק. התברר שהמים חדרו לאחד הארגזים, והוא התמלא עובש. בארגז היה חלק לא גדול מהכתבות שלי: כתבות, ביקורות, רשימות ומאמרים מכל שנותיי כמבקרת סרטים וספרים, המון שנים. נאלצתי לזרוק חלק מהכתבות שנרטבו ונמלאו עובש. עשיתי את זה בלב כבד ממש, כאילו זרקתי לעצמי עין.      ...