יעל ישראל עושה אהבה סופרת, עורכת, מבקרת ספרים וסרטים, מנחת סדנאות כתיבה, מנהלת את "בננות בלוגס".
אני פמיניסטית שמזריקה
משייפת
מקצצת
מרככת
צובעת
מורטת
מתבשמת
גורבת
אני פמיניסטית שמפלרטטת
מכשפת
מלפפת
מנשקת
מתחנפת
מלקקת
אני פמיניסטית שעושה כלים ופנלים
אני פמיניסטית שחיה בסרט
אני פמיניסטית שמזריקה
משייפת
מקצצת
מרככת
צובעת
מורטת
מתבשמת
גורבת
אני פמיניסטית שמפלרטטת
מכשפת
מלפפת
מנשקת
מתחנפת
מלקקת
אני פמיניסטית שעושה כלים ופנלים
אני פמיניסטית שחיה בסרט
!!!!!
נו טוב, זה בעקבות הדיון המעמיק שניהלנו, אתה, חגית ואני, אצלך בפוסט אדה וחווה המסכן, שהפך לזירת אהבקןת חופשית.
היה מרתק (קוראים לה סיגל). ויצא לך יופי של דבר.
סליחה, סיגל. מאיפה צץ לי השם חגית? אין פה בבלוגיה חגית.
אגב, כבר חצי שנה אני לוחצת על השירלית שתעשה כאן פאנל דיונים לצרכים כאלה. זה גם יהיה ממשק נוח יותר לויכוחים, וגם נוכל להעלות סוגיות שונות לדיון.
ותודה. זה באמת יצא לי בשליפה, לאור הדיון ויום האישה עלק.
האבקות חופשית, מה? אדם וחוה כבר השלימו אלף פעם אחרי ששמעו אותנו מתווכחים עליהם.
לכל מי שאיננה מודעת למאבק של ויצ"ו למען שוויון זכויות נשים בחוקה:
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=266004
גם מזריקה וגם מלקקת ואני לא ידעתי.
מלבב.
מצוין יעל.
תודה מיכל. קשים חייה של פמיניסטית עבריה.
סתם משהו שנזכרתי:
איזה קומקאי אמריקאי יצא בקריאה נרגשת להתחיל ולצלם נשים בנות 50-60 בכל מיני הבעות פנים (עצב, הפתעה, שימחה). הוא אמר שבעוד 5 שנים כל הנשים המנותחות והמוזרקות יהיו בעלות אותה הבעה מופתעת, חיוך קטן ונפוח ו…זהו. זה יהיה מגוון ההבעות. אז לפחות שישארו צילומים שמהם ילמדו הדורות הבאים איך נראו פעם נשים ושגם להן היו פעם הבעות.
חחחחחח גדול.
להירגע איצקוביץ, מזריקה בוטוקס, לא מה שאתה חושב. ואם צריך הסבר, סור נא לפוסטו של אמיר, קיבל שם הסבר ממצה.
(טוב, האמת, אפילו בוטוקס אני לא מזריקה. מה, לא מספיק לי לסבול ממריטת גבות? ועל כך ייאמר, לפחות הבחינה הזו שפר מזלן של הגרוזיניות. )
לא מזריקה
לא מלקקת
לא מתחנפת
ובכל זאת נהנית מהחיים.
יחי הפמיניזם!
מצחיק מאוד . תצחקי עלינו למה לא?
וואו!
אבל אנא, אל תכלילי את כולנו בסוג ה"פמיניזם" הזה. כמה מאיתנו בקושי שמות "שחור" בעיניים" ופוחדות פחד מוות מזריקות…
אהבתי!
תוןדה לכולם. זה הכול ב"אשמתו" של אמיר. נוהל אמש באישון לילה ויכוח פמיניסטי עירני בבלוגו, וזה מה שייצא ממני לפנות בוקר.
היי יעל וכולן
אני ממליצה בחום אם כבר בנושא הנשים עסקינן להגיע למופע "סיפורי סבתא" של תמר רבן ואנסמבל 209 בבמת-מיצג בתחנה המרכזית החדשה בת"א
היא מתעסקת שם בדמויות נשיות דרך אגדות, מעשיות וסיפורי-עם (שאי אפשר לדעת תמיד באיזה מידה סופרו ע"י גברים במקור במבטם על נשים או ע"י הנשים עצמן)בכל מקרה מופע מרתק שמבוסס על מסורת המיצג, וזה שהוא קורה בתחנה מרכזית בעיניי מוסיף רבדים נוספים לחוויה. אורך המופע: זמן אפיית פחזניות עוגות ושוקולדים….יאמי.
אתר במת מיצג: http://www.miklat209.org.il
נדמה לי שהמופע הבא במוצ"ש הקרוב- ומכיוון שאני לומדת כרגע בבמת מיצג אצל תמר רבן אני יכולה אפילו לבקש הנחה עבור חבריות בננות בלוגס….סיבה טובה להיפגש גם לא?