יעל ישראל עושה אהבה סופרת, עורכת, מבקרת ספרים וסרטים, מנחת סדנאות כתיבה, מנהלת את "בננות בלוגס".

  לאליענה מתי לאחרונה ראיתם זוג אחים מתקוטטים? לפעמים אני מביטה באחים נצים, והשנאה שבעיניהם הורסת אותי. ווי ויי, איזה כעס, איזו איבה, איזו קנאה, איזו יריבות.  ומהם אדם וחווה, אם לא אח בכור ואחות קטנה שנולדה לו פתאום, גונבת לו את הזרקורים ולכן הוא שונא אותה?  המיתוס של אדם וחווה בגן עדן מזמן לנו את העיסוק המעניין ביותר בעניין ...

  הנה אחד שלא זכה באוסקר, "נהג מונית", למרות שאם תבחנו אותו מול עשרות סרטים אחרים שזכו באוסקר, ומול מאות, אלפים ומאות-אלפים של סרטים אחרים שנעשו באמריקה ובעולם מאז, לא תוכלו שלא להשתחוות או לפחות להוריד את הכובע.   "נהג מונית" הוא סרט החניכות שלי. הייתי נערה כאשר הוא יצא. ראיתי אותו בהצגת הבכורה בקולנוע "צפון", ומיד למחרת הלכתי לראות אותו ...

לפני שנה התפרסם ב-ynet, כל יום במשך חודשיים, רומן הרשת בהמשכים שכתבתי ביחד עם חברתי נולי עומר. "יקירַנט" שלנו היה חלוץ ברשת בתחום רומנים בהמשכים. אחריו פרסמו בווי נט עוד רומן בהמשכים. עכשיו אני מחכה שרונן א. קידר יגיד את שלו בתחום רומן הרשת בהמשכים, ואני מביאה כאן קטע מהרומן לכבודו ולכבוד "ליכטנשטיין" שלו. אני מאוד מאמינה בחדירת הספרות לרשת, ...

  הסרטים שזכו באוסקר הם אף פעם לא הסרטים שאני הייתי בוחרת. שנים שזה כך. בשנותיי כמבקרת קולנוע תמיד נאלצתי לכתוב על פי דרישת העורך מעין "טוטו אוסקרים", ותמיד הסרט שאהבתי לא היה הסרט שזכה. המקרה הכי חמור היה בשנת 1985:  קורוסוואה היה מועמד עם "ראן" המופלא שלו, ומי זכה? סידני פולק ו"זיכרונות מאפריקה" השמלצי.   זה היה בראשית ימי ...

    מוקדש לאורה וללי   "אורה הכפולה" הוא ללא ספק הרומן המכונן של ילדותי, והוא השפיע רבות על הרומן השני שלי "רואות מכאן את על העולם", הקיבוץ המאוחד/ סימן קריאה, 1997.  אני מביאה כאן פרק ממנו, המביא שמץ מן הכמיהה לאחות תאומה, או לפחות אחות בנפש. הרומן עוסק למעשה בסוגיה הזו, וגם בסוגיית החציצה הנפשית שלנו כנשים, שעדיין לא ...

  לכל הנשים והילדות שאוהבות את "אורה הכפולה" (ובמיוחד ללי ואסתי שחולקות איתי את האהבה הנצחית לספר הזה)   העלמה אירנה גרלעך הבהילה אותי. את העלמה אירנה גרלעך שנאתי בתור ילדה, וגם היום אני לא מסוגלת שלא לשנוא אותה, למרות שאני יודעת ששונאים אותה שלא ממש בצדק, וכי גברים שלא מחבבים נשים הם אלה שכותבים נשים חזקות כאלה, שלא רוצות ...

    אומנם כתבתי בחיי כמה וכמה ביקורות לא מחמיאות על סופרים ישראלים, אבל אינני נוהגת לתקוע את הסכין ולסובב חמישים פעם, כפי שישנם העושים זאת במצפון שקט.   לכן גם התלבטתי אם לכתוב את הרשימה הזו או לגנוז אותה במחשבותיי, ובסופו של דבר החלטתי לכתוב. יש גבול עד כמה תפשוט במקומותינו תרבות "בגדי המלך החדשים".   סוף סוף קראתי ...

  בספרה החדש "תמונות משפחה" (חרגול פלוס)  מפליאה מאיה ערד לנסח טקסט נדיר בפרטיו, ביופיו ובייאוש העולה ממנו, על הפצע הנוראי שנושאים הורים ובנים. הרשימה פורסמה ב-14.2.08 בגיליון 276 של מגזין טיים אאוט      משפחה – האם יש נושא שחוק ומנוגח יותר ממנה? האם לא נמאס לספרות לדוש פעם אחר פעם אחר פעם בקורות התא המשפחתי? לפעמים, ובעיקר אחרי שנתקלים ...

   לאמיר   זו הפעם הראשונה שאני כותבת באיזה שהוא מקום על אהבתי ואמונתי. לא יכולתי שלא לעשות כן לאחר הרשימה היפה שהביא אמיר, שמתקשה להבין מדוע ישוע הוא דמות ששלושה אנשים בבלוגיה רוצים לפגוש, ועוד המון אנשים ברחבי העולם.   מה יש בו בישוע? דמותו ההומנית? דרשותיו החכמות? משליו הנאצלים? תלמודו המעניק? ואולי אהבתו הרבה והמפליאה הפולחת את כריכת ...

    לסמי ולמוטי, שהזכירו לי את ייסורי האהבה. "התחייה" הוא הפרק החותם את הרומן "סוף סוף רומן" שראה אור ב"חרגול" בשנת 2000. התחייה את יכולה לדבר שנים על מישהו שאהבת. דברי, דברי, זה לא מזיז לאף אחד. נהרות יפנו לאחור, אוקיינוסים יתייבשו מאליהם, האדמה תרעש, הרים ייעקרו ממקומם, אפילו טיפ–טיפונת הלב של אלוהים – ואהובך קפוא כמו שלגון, מחסל את ...