יעל ישראל עושה אהבה סופרת, עורכת, מבקרת ספרים וסרטים, מנחת סדנאות כתיבה, מנהלת את "בננות בלוגס".

  קראתי אצל שחר מריו שיר געגוע לסבתא שלו, ומיד נזכרתי בסבתא שלי, שהייתה די מטורפת למען האמת, וכשקצת גדלתי כבר לא סבלתי את ההיסטריות שלה, אבל כשהייתי קטנה נורא אהבתי אותה כי היינו יושבות על הרצפה (שמעתם על סבתא בת שבעים פלוס שיושבת על הרצפה?) ואוכלות בצל שהיא ערבבה קודם עם מלח ושמן ביחד עם לחם לבן מהמכולת, והיה ...

    האורחת שלי היא תמר משמר, משוררת ותיקה, עורכת, מבקרת ומרצה לספרות . נפגשנו לפני עשרים שנה בעיתון "על המשמר", תמר עבדה בעריכה בדסק יום, אני הייתי מבקרת הקולנוע של העיתון. והתיידדנו. ליוויתי אותה כאשר ראה אור ספר השירה הראשון שלה, והיא ליוותה אותי כאשר ראה אור הספר הפרוזה הראשון שלי. אפילו נסענו יחד לטיול די ארוך בצרפת ובאיטליה. לאחרונה ...

נו, אתם רואים? אני לא יכולה להתנתק מכם. מכורה. מורעלת.   ואת הפוסט ההוא כבר הורדתי, פחות מעשרים וארבע שעות מעלייתו, כי כולם כבר בטח קראו. אז בא הסוף לזה.   ופשוט הייתי חייבת לדבר קצת על ביקורת, ועל איך לתת ביקורת, ועל מחמאות ופרגון, ועל קהילה, ועל קהילה של יוצרים, ועל אנושיות בכלל.   אני לא יודעת כמה פעמים ...

  פוסט ראשון שלי כבלוגרית מהשורה.  איזה כיף להיות בלוגרית מהשורה. אני הילדה הכי הקטנה במשפחה. וכמעט משנולדתי הפכתי לפרויקט של אחותי שולמית, אתם מכירים אותה,יש לה כאן בלוג. טוב, לא ממש מלידתי. היא טוענת שעד גיל שש בכלל לא סבלה אותי כי גזלתי ממנה את מעמד התינוקת המשפחתית. אבל כשהגעתי לגיל 6 והיא כבר הייתה בת 12  החלה הידידות ...

  אני מודה לכולם על התמיכה העזה, זה לא מובן מאליו בעיני, ואני מאוד מעריכה את זה. אבל באמת שאין לי יותר כוח לספוג ריקושטים. ניסיתי לעשות טוב, יצא רע, וכולם נפגעו, כולל אני. אז אני לא אולמרט, אני יודעת מתי לפרוש. אני מבקשת סליחה מכל מי שנפגע, כתוצאה מניסיון הפיוס שלי והניסיון לברר מה קרה. אבל באמת שאין לי ...

טוב, ניסיתי לייצר כאן מקום נעים בלי מלחמות. לא הצלחתי. ניסיתי להרגיע את הנצים ולבקש מכולם להרגיע. זה לא עזר. ואין לי כוח יותר לפשר בין כולם.  אני מצטערת, אין לי כוח יותר למלחמות שלכם. ולא אשא על ראשי מלחמות לא שלי.   אני פורשת מהניהול,  סליחה ושלום, יעל.

השבוע די נדהמתי כשהבנתי סופית שיש לי הפרעת קשב וריכוז. בשנים האחרונות, כשקראתי את הסימפטומים, התחלתי לחשוב שזה מה שהיה לי בילדותי, אבל רק עכשיו ראיתי איזה רופא בטלוויזיה, ומה שהוא תיאר על הפרעת קשב וריכוז מתאים לי בול ומתאר אותי בילדותי.   אף פעם לא ידעתי שיש לי בעיה כזו, כי במקרה שלי היא הפכה ליתרון – מה שהתחיל ...

  לא זוכרת באיזה תאריך בדיוק לפני שנה, בחודש יולי 2007 עלינו לאוויר. שירלי ואני עבדנו על הבלוגייה כבר מחודש מאי, וביולי כבר היו כשבעים בלוגרים שגייסנו, ופתחנו את הבלוגיה של בננות. עכשיו יש כאן כארבע מאות בלוגים, שלצערי חלקם לא פעילים כמעט. ולא מספיק סופרים, לדעתי. והרי כשלקחתי על עצמי את הניהול ראיתי בעיני רוחי המוני סופרים מצטרפים לרשת, ...

  באותו לילה ישן ירדני אצל חנה, מסובך באבריה השמנמנים, העטופים בכותונת לילה זולה בצבע לילך מלוכלך. בערב היא אמרה לו, כבר כשראתה את צללית דמותו השחורה והמסורבלת נעה כמו דמות מסרט מצויר על רקע הפרדס שלה, זה המוחכר לאינדיאני: "שום דבר לא יוצא לי מהפרדס הזה, שמונה מאות, מקסימום אלף בחודש, ולמי זה עוזר בכלל." עיניו של ירדני היו ...

  ברומן השמיני שלה "צללים בראי" (זמורה ביתן) צוללת חנה בת שחר לדרך צפויה מראש, שאין בה את אותה נפש יתרה שיש בדרך כלל בספריה. מה הסיבה? זו שבדרך כלל מפילה סופרות לקלישאות פמיניסטיות. הרשימה פורסמה ב-26.6.08 בגיליון 295 של מגזין טיים אאוט   הפרוזה המעודנת והסמיכה כאחד של חנה בת שחר אהובה עלי. יש בה צלילה ענוגה למחוזות הנפש ...