יעל ישראל עושה אהבה סופרת, עורכת, מבקרת ספרים וסרטים, מנחת סדנאות כתיבה, מנהלת את "בננות בלוגס".
טוב, ניסיתי לייצר כאן מקום נעים בלי מלחמות. לא הצלחתי. ניסיתי להרגיע את הנצים ולבקש מכולם להרגיע. זה לא עזר. ואין לי כוח יותר לפשר בין כולם.
אני מצטערת, אין לי כוח יותר למלחמות שלכם. ולא אשא על ראשי מלחמות לא שלי.
אני פורשת מהניהול,
סליחה ושלום,
יעל.
תפנו לשירלי, אני פורשת. זה מעבר לכוחותיי. גם ככה יש לי קשיים משפחתיים מעבר לכל הגיון אנושי.
את באמת סבורה שאמיר אור ויעל גלוברמן פנו רק אלייך? את כל כך תמימה.
אני בטוחה שאמיר הספיק לספר את הצ"יסבט הזה להרבה אנשים.
אז זה מה שאת לא מבינה, שאני מוציאה את הסיפור הזה החוצה לאור בכדי לחטא אותו.
לחטא את האינפקציה המזוהמת.
ושוב אני מסבירה לך, אני עושה כאן אקט להגן על עצמי, מוציאים דבתי רעה.
אבל את חושבת על "שלום בית".
ואילו אני חושבת על מה ירכלו עלי כל מני אנשים שלא מכירים אותי כשאמיר וגלוברמן מפיצים עלי את הבדיה הלא תאמן הזאת.
כי תסבירי לי במטותא, איזה אינטרס יש לשני אנשים בוגרים פיסית, לספר שאני מתחזה ברשת, למה אני ואיה שעוד לא מכירה אותם.
אני רוצה לשמוע פה על סמך מה האשימו אותי ואת איה בהתחזות, בטח יש להם עובדות, נכון?
שהרי לא קמים ומאשימים אנשים לארוחת הבוקר על התחזות, ולאחר שנתמודד עם האשמות הללו, אני אלך, כי בטח שלא מתחשק לי להילחם נגד רוחות רפאים שיכולות לטפול עלי כל מה שעולה על רוחן.
שיקומו ודיברו,
אחר כך אלך, אין לי מה לעשות במקום בו אין לי שליטה על החיים שלי.
ועוד משהו,
כולם היו עדים בימים האחרונים למישהו שהלך אחרי וכותב הודעות מכפישות, היום זה קרה אצל מוטי שמחק הכל, ואין לי מושג אפילו מה היה שם, משום שהייתי בעבודה.
אני לא הנחתי שהטרול הזה הוא אמיר למשל, ואם אני הטרול בבלוגיה אז איפה ההגיון, האם אני נכנסת ומעליבה את עצמי בעשרות תגובות מכפישות כשאני בעבודה? אני גם הטרול שנושך אותי?
תראי כמה ההגיון פה עקום, ובסוף את גם טוענת שמעלתי באמונך כשאני מעלה פוסט מתגונן, מה אני נראית לך, קמיקאזה?
ומוטי, אני מבקשת ממך פה לפני כולם, כי לא ענית למייל ששלחתי לך, תן לי את העותקים של הודעות הטרול, שחוזרים במייל, הבן שלי ידע להשיג את האיי פי שלו, וכולנו נחשוף מי היצור שרדף אותי כאן.
באותה מידה ניתן לעשות את זה בהודעות שיעל גלוברמן ואמיר אור טענו שמטרידים אותם, ונגלה מי המטריד.
על זהות מתחזה אחד אני יודעת בוודאות, הוא חבר נכבד ומרכזי בבננות, אבל מכיוון שסתם השתטה אצלי, אני לא אסגיר אותו.
בחיים שלי לא האשימו אותי במשהו,ובגיל 49 אין לי כוונות שמישהו יאשים אותי בהתחזות.
יעל אני מבינה את העייפות שלך.
בסך הכל יש פה מעט מהדברים הרעים. וזה בטח מתיש לעסוק בכל זה. זו הטובה בבלוגיות האפשריות – אם אתלה לרגע ברמב"ם.
כמו בעולם – מושלם זה לא יהיה.
אם את עייפה – ובעיני זה מובן לגמרי – במיוחד לאור מה שאני קוראת מהלילה הסוער שעבר על הבלוגיה – קחי לך חופש מכאן, אבל תחזרי, את שומעת ?! (זו תחינה, לא איום).
יעל יקרה
זה עתה התפטרתי מניהול הפורום לקרמיקה
אחרי שמצאתי מחליפה.
היו לי כל מיני סיבות להתפטרות וחלקן היו חברי הפורום הפעילים שהתנהלו בצורה שלא נראתה לי ולא רציתי לעמוד מאחוריהם או בראשם נכון יותר.
לדעתי קרתה פה מהומה שבאמת לא נוגעת בך וחבל שעירבו אותך בזה. יש לך מספיק עניינים אמיתיים משלך. חבל שתתעסקי בזה. אם תתגברי על הסלידה שאני מבינה אותה , היי מנהלת של כבוד . את אומרת שלא צריך מי יודע מה פה ניהול .
כבר אמרתי אצל יודית ואמיר שלו היו פה יותר אמנים ויזואליים היו תאמיני לי המון תגובות אלמוניות של קנאה ותחרות.
אני מאחלת לך את כל הטוב שבעולם. זה מגיע לך יקירה.
בידידות
מירי
יעל יקרה. תני לגל העכור הזה לחלוף. השארי במקומך באורך רוח.
חכי עוד רגע והנגע ירפא, עד שיבוא אחר תחתיו.
יעל יקירתי, אל תתפטרי לנו כל כך מהר… סעי לחופשה, נניח בעמוקה, (אני ממליצה בחום) וחזרי אלינו במהרה!
תפטרותך לא מתקבלת !!!!!!!!!!
את רואה מרוב התרגשות שכחתי את הה"א
לרני,
כרגע אני לא מזדהה, אבל אם אתקשר אליך תעזור לי להוציא ספר, כי אני מתוסכלת והוצאתי את זעמי בבלוגיה?!