יומולדת שנה לבלוגיה

לא זוכרת באיזה תאריך בדיוק לפני שנה, בחודש יולי 2007 עלינו לאוויר. שירלי ואני עבדנו על הבלוגייה כבר מחודש מאי, וביולי כבר היו כשבעים בלוגרים שגייסנו, ופתחנו את הבלוגיה של בננות.

עכשיו יש כאן כארבע מאות בלוגים, שלצערי חלקם לא פעילים כמעט. ולא מספיק סופרים, לדעתי. והרי כשלקחתי על עצמי את הניהול ראיתי בעיני רוחי המוני סופרים מצטרפים לרשת, בונים פה היכל ספר גדול. מזל שהמשוררים נענים יותר לחיזוריי.

טוב, כרגיל, ואולי בגלל שאני קצת פרפקציוניסטית, אני תמיד קצת מיואשת כי הדברים לא קורים בדיוק כפ שחזיתי בדמיוני. אבל אני אומרת לעצמי שאי אפשר להאיץ תהליכים, זה רק שנה, וזה עוד יקרה. אני מאמינה שזו תהיה בלוגיה גדולה ומוערכת לסופרים ומשוררים ואנשי רוח ואמנים. זה פשוט ייקח זמן.
 

השבוע סורבתי בצורה לא נעימה על ידי כמה סופרים סלבים, ידועי שם, שכנראה מאוד מחשיבים את עצמם. בכלל, פניות רבות שלי לסופרים נענות בשלילה, כי הם עדיין רואים בבלוגים וברשת משהו בזוי ונמוך, ומה לזה ולסֵפרות הנעלות שהם משכשכים בתוכן. וזה מצער, ולפעמים אפילו ממש מעליב, כי התחושה היא כאילו יורקים לך בפנים.

וכן, התעייפתי שוב לאחרונה, וקצת לקחתי פסק זמן מהבלוגיה. זה קורה לי מדי פעם בפעם. ירידת מתח, ירידת אנרגיות, ותחושה של לדבר אל הקירות כשאני באה לגייס הנה אנשי ספר שעדיין לא רואים ברשת מקום לגיטימי לסופרים.

וכן, התחושה שאינני יכולה להשיג – וכמובן שאינני יכולה – מקום נקי מעוינות ומטרולים ומטוקבקיסטים מרושעים. התחושה הזו קשה לי, למרות שאני יודעת שאין בכוחי לעשות דבר. שירלי ואני הקמנו משהו, ועכשיו זה מתגלגל בדרכו, לטוב או לרע.

ולפעמים בא לי לפרוש, מה אני צריכה את כאב הראש הזה, ולפעמים בא לי דווקא להישאר ולהילחם על החלום המוזר שלי. ואני יודעת בתוכי שזה יהיה בסופו של דבר הבית השני של אנשי המילה והספר בארץ הזאת.