בִּיּוּב
אֵינִי יוֹדַעַת אֵיךְ זֶה אֶצְלְכֶם
אֲבָל אֶצְלִי תָּמִיד יֵשׁ עִנְיְנֵי בִּיּוּב
תָּמִיד הַהַעֲלָאָה הַזּוֹ בָּאוֹבּ
הַחֲפִירָה
הַהַטְמָנָה שֶׁל צִנּוֹרוֹת
כָּךְ וְכָךְ קֹטֶר כָּךְ וְכָךְ צוֹל
חִשּׁוּב הַמִּקּוּם שֶׁל בְּרֵכוֹת הָאִגּוּם,
הַמַּפָּלִים הַפְּנִימִיִּים בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַסְפִּיק יְרִידָה
וְהַמִּכְסִים שֶׁיְּנַקְּדוּ לְתָמִיד אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה
וְהָאֲדָמָה הַמְּכַסָּה וְהַמַּדְשִׁיאָה וְהַמַּפְרִיחָה
וְהָרוּחַ הַמְּרַחֶפֶת מֵעַל
וְהַדַּף הַקּוֹלֵט אֶת הַלֵּב הַבְּכֹל זֹאת שָׁר
אֲבָל תָּמִיד יֵשׁ רִחְרוּחִים
אַחַר דְּלִיפָה
מִן הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן הַזֶּה:
סַפֵק קֵבָה אוֹ מַעֲרֶכֶת עִכּוּל נוֹסֶפֶת
סַפֵק מַעֲרֶכֶת קְבוּרָה…
וְהוּא תָּמִיד עוֹלֶה
הֵרִיחַ הַמַּסְגִּיר
תְּחִלָּה קַל וְנִדָּף
אַחַר-כָּךְ אוֹת קָלוֹן עַל הֱיוֹתֵנוּ בַּשַּׂר
נ.ב.
מְצַלְצְלִים!!!
תֵּן לִי לְסַיֵּם אֶת שִׁיר הַבִּיּוּב,
לִפְנֵי שֶׁתָּבוֹא
וְתַשְׁכִּיחַ הַכֹּל ,
אָהוּב.
נ.ב. ל נ.ב
אֲבָל אַתָּה הוֹלֵךְ עַכְשָׁו כָּל כָּךְ לְאַט, כָּל כָּךְ שָׁבִיר
אַסְפִּיק אֲפִלּוּ לְרַסֵּס בִּמְטַהֵר אֲוִיר.
סבינה, על אף הריחות הנלווים, יש בשיר ניחוח מאד אחר ממה שבדרל כלל את מפרסמת כאן. מפתיע ומעניין
תודה, משה. חששתי מהשמצות. וכן, יש דברים רבים שאינני מפרסמת מתוך חשש כזה וגם מן המשאלה הפשוטה 'לעשות טוב'
סבינה, אני אוהב את השיר הזה: הוא כן, חזק, מלא הומור וכאב.
עקיבא
תודה, עקיבא. הוא מהחיים.
סבינה, נעים לדעת שלמרות התדמית העולה מרבים משירייך, גם עולמך אינו מושלם. ונזכרתי שמחר אני צריך לנקות את סיפון הביוב במקלחת שנסתם מידי פעם בשערותיה הארוכות והמרהיבות ביופיין (כל עוד הן על ראשה) של בתי האהובה..
ליל מנוחה
אהוד חיי מלאים בשנים האחרונות קשיים ועבודות פרך, אבל הכל על הרקע היפה של הכנרת וזה מנחם ומחזק.
מצויין סבינה.חזק ומקורי ומוכר לצערי גם אציל 🙂 וכל הנ.ב. נותנים חוויה אותנתית מעלה חיוך, על אף הצחנה 🙂
תודה, איריס.
אני אחרי שבועות של השגחה על הטמנת מערכת ביוב המשק בחמד, שפתאם אני המנהלת אותו כי אהרון לא מרגיש טוב. לומדים לרדת מהאולימפוס ואפילו לא מפסיקים לשיר.
סבינה זה נפלא
תודה, אורלי.
שיר מקורי ויפה, סבינה.
לכולם עולמות עליונים ועולמות תחתונים סבינה
וגם לביוב מגיע שישירו עליו – מעשה יפה עשית
השיר אמנם שונה ויפה אך חוששני שהוא תגובה לבלוג מרושע. לו יהי. לא כולם יכוליםלמורכבות של השיר המרתק הזה.
רות, לאיזו תגובה מרושעת התכוונת? אני כותבת מהחיים. וכל השבועות האחרונים עסקתי בהטמנת מערכת ביוב במשק שלנו בחמד.
ועוד משהו. כשהיה לרשותנו הבית העתיק בצפת. היה בו חדר נמוך מאד
נמוך כנראה מבור הביוב. ויום אחד החדר הוצף ביוב בגובה 30 סנטימטר. אני הייתי בהלם וגועל ועליתי לגג הצופה, כמובן אל בית העלמין העתיק…
אבל אהרון הזמין משאבה מגמ"ח כלים וסידר הכל בקור רוח. מה שהוא לא יעשה אחרי זה – אני לא אעשה לו חשבונות.