עדולה
סוֹף אֱלוּל
הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה מְחַכָּה לְתוֹרָהּ
עִם כַּרְטִיס-בְּרָכָה וְדֶגֶל
שֶׁל שִׂמְחַת-תּוֹרָה.
עִם חֹדֶשׁ רִאשׁוֹן
שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ תִּשְׁרֵי ,
וְעִם גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן
שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ יוֹרֶה .
הַשָּׁנָה הַיְּשָׁנָה הָיְתָה דֵּי יָפָה.
אַךְ עַכְשָׁו הִיא זְקֵנָה וְכָל-כָּךְ עֲיֵפָה:
"הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁאֵלֵךְ , שֶׁאֶפְרֹשׁ,
שֶׁשָּׁנָה צְעִירָה תָּרִים אֶת הָרֹאשׁ!"
כָּךְ הִיא אוֹמֶרֶת
וְעוֹשָׂה
תַּעֲלוּל:
כִּשְׁכּוּשׁ
בַּזָּנָב
שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ – אֱלוּל !
איזה שיר מתוק, מקסים, מרגש. אהבתי את המשחק עם המילים.
תודה, יעל, איך את חוגגת שם במרחקים?
חמוד ביותר! שנה טובה!!!
תודה, מיכל. שנה טובה!
שנה טובה, סבינה
שנהטובה לך סבינה, לך ולב"ב. שנה פורה בשירים ובריאות ואהבה.
שמרי על עצמך, משוררת.
גם לך, יקירתי.
סופלול 🙂
שיר מתוק מתוק וחכם
שתהיה לך ולב"ב סבינה יקרה שנה מצוינת
שנת בריאות ויצירה פוריה
תודה, ריקי, וכל האיחולים גם לך.
כל שנה אני מקדם בברכה את תעלול-אלול, כי אני מעדיף להתנהל בתשרי-חשוון-כסלו-טבת-שבט-אדר מאשר בניסן-אייר-סיון-תמוז-אב-אלול. איכשהו בסתיו ובחורף היאוש נעשה יותר נח.
לא יודע אם זה הגיע לכנרת, סבינה, אבל כאן (אני בקרית ביאליק בחג) ירד היום גשם מרשים מאד. לא יודע אם זה יורה, כי בכיתה ד' המורה לטבע (שפרה) אמרה שיורה הוא גשם ראשון שנמשך שלושה ימים רצופים. נו, טוב. פעם האמנתי לה. היום – מטיל בספק.
שנה טובה, עדולה.