הכנרת, עכשו

 

הַכִּנֶּרֶת , עַכְשָׁו

 

 

בַּבֹּקֶר  הַקַּיְטָנָה הַיַּמִּית הַצִּבְעוֹנִית–

מַעֲלָה אֶת הַמִּפְלָס

בְּאַקְוִיפֶר הַלֵּב

 

מִיְּדֵי שָׁעָה הַצַּלְיָנִים

 שׁוֹפְכִים עָלַי קִיתוֹן שֶׁל צוֹנְנִים 

בְּנַכְסָם  אֶת הַיָּם

שֶׁלִּי.

 

מֵעֵת לְעֵת     דַּיִג  חוֹצֶה לִפְנֵי עֵינַי

הַיְשֵׁר מֵאֵיזוֹ בְּרִית.

 

בְּדִיּוּק בְּשָׁלֹשׁ — הַבְּרִיזָה  מִן הַתִּיכוֹן  נִשְׁפֶּכֶת דֶּרֶךְ  נַחַל הַיּוֹנִים

וְנַעֲרֵי הַחוֹף יוֹצְאִים לִגְלֹשׁ…

 

 

בִּשְׁאַר הַשָּׁעוֹת   הָרוּחַ הַמְּקוֹמִית  חָפְשִׁיָּה לַחְרֹשׁ אֶת הַיָּם ,

הַזְּמַן מְשַׁחֵר  לָעֶרֶב

                הָעוֹבֵר  לְאַט

הַהוֹפֵךְ מִקְדָּשׁ מְעַט

   אֵלָיו אֲנִי קוֹפֶצֶת רֹאשׁ

                         בֵּין שְׂפַמְנוּנִים הַמְּגִיחִים כִּשְׁלִיחֵי תִיהַמָת

 לְהַרְאוֹת שֶׁיֵּשׁ עֹמֶק מִתַּחַת לְ'תְּכֵלֶת שּוֹקְטָה'

שָׁחֹר מִתַּחַת לַמָּתוֹק מָּתוֹק.

 

וַאֲנִי טוֹבֶלֶת וּמִתְפַּלֶּלֶת, טוֹבֶלֶת וּמִתְפַּלֶּלֶת:

                           "אֵלִי

                             הַעוֹד יֶשְׁנָם כָּל אֵלֶּה,

         הַעוֹד מֻתָּר בְּלַחַשׁ בִּשְׁלוֹמָם לִדְרֹשׁ?"