נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית.
התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון
—יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.
ספרי שירה למבוגרים:
מושב
1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א
הבית במגדל
1987 הקבוץ המאוחד
והים הזה ים כנרת
1994 הקבוץ המאוחד
ימי מנזר
1992 שוקן 1991
כליל
אבן חושן 2003
מן הספרים לילדים החתומים בשם העט
עדולה
שני הטריים ביותר הם:
צעצועים הוצאת עם עובד
שאלות לא קלות הוצאת א"ח
הברותייך מדברות אליי, סבינה.
קצרים וקולעים.
תודה, רונית. התחלתי לאסוף את הקצרצרים האלה הפזורים בין ארוכים וכבדים.
אהבתי מאוד סבינה. שני הראשונים מאוד מדוייקים.
תודה, יהונדב. זה בטח נכון גם על משוררים!
מאוד יפה ומקורית הגדרתה של המשוררת, סבינה קצר וקולע כמו זן
יפים ומשמעותיים משחקי המצלול והמילים: לצמוא ואומץ, אכן דרוש אומץ לצמוא לדבר הנכון כדי למצוא אושר
תודה,חנה. זה מרתק מה שגלום בשפה וצריך רק למצוא.
הנה עוד שכבה לאומץ ולצמוא
עובדת: מה את עובדת?
משוררת: עובדת משוררת