נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית.
התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון
—יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.
ספרי שירה למבוגרים:
מושב
1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א
הבית במגדל
1987 הקבוץ המאוחד
והים הזה ים כנרת
1994 הקבוץ המאוחד
ימי מנזר
1992 שוקן 1991
כליל
אבן חושן 2003
מן הספרים לילדים החתומים בשם העט
עדולה
שני הטריים ביותר הם:
צעצועים הוצאת עם עובד
שאלות לא קלות הוצאת א"ח
צחוק צחוק, אבל כדי להיות בעד אין ברירה אלא להיות נגד, כלומר לא לפחד להגן על הבעד 🙂
מסובך, אבל כנראה שלזה השיר התכוון– לי קשה לעקוב אחריו.
יש לך כשרון בלתי רגיל למצוא את היפה גם במוזר ובבעייתי.את חיה על קשת בענן!
את לא מתארת לעצמך כמה זה נראה יפה: משיחת צבע שמן כחול על גזע עץ זית צעיר טובל בפרחים אדומים.
אבל האם זה שיר טוב?
לא אהיה פופולרית, זה יותר הגיג משיר.
…:), אני בעד הנגד. נזכרת בסבא שלי שהיה חקלאי איך היה מספר חלומות שלמים על כנימותתתת….