שיר מן הערב הנעים שהיה לנו בירושלים. ובמה שקשור לכנרת—המפלס ממש עלה!
רֶגַע יֻלַּד בּוֹ שִׁיר
הַסִּירָה מִתְמַלֵּאת וּמַפְלִיגָה.
הַצַּלְיָנִים מַתְחִילִים לְהִתְפַּלֵּל.
הַשֶּׁקֶט תַּם.
פֵּרוּרִים פֵּרוּרִים מֻשְׁלָכִים בַּאֲוִיר כְּמָן …
צִפֳּרִים צִפֳּרִים נוֹסְקוֹת מִשּׁוּם מָקוֹם
לִתְפֹּשׂ אוֹתָם…
וַאֲנִי מִן הַחוֹף, בְּלִי מִשְׁקֶפֶת,
פִּתְאוֹם תּוֹפֶשֶׂת!
פִּתְאוֹם רוֹאָה לָהֶם אֶת הַמִּלִּים!
יפה, סבינה. אהבתי את התמונה שעולה מן השיר.
תודה, ענת. למה לא באת לחצר סרגיי?!
הרגלים לא הלכו ואוטו אין.
סבינה, כיף היה להקשיב לך שם ועכשיו כאן..
ועכשו אני שואלת את עצמי: למה את לא קראת?!
סבינה יקירה, בפעם הבאה, תמיד ישנה הפעם הבאה.. בכל אופן תודה שחשבת עלי.
קסם של רגע , קסם על ים כנרת
מאחלת לך סבינה רגעים רבים רבים כאלה
שמחתי בפגישתנו
גם אני, ריקי.
כבר שם אהבתי וגם את כצפור לוכדת מילים ומסדרת אותן כמו שצריכות היו להיות
בדיוק– זו התמונה. תודה. ותודה על הטרמפ. היתה נסיעה נעימה.
סבינה יקרה,
נראה לי שהמשורר(ת) לא יכול לרוב לשבת כל חייו באותו מקום ולכתוב שירה, הוא זקוק לגרויים חדשים. אבל יש לבטח רבים שישמחו כל יום להביט בכנרת כמוך… אני ביניהם.
תודה גרא. לאחרונה אני כותבת גם במקום אחר– מזבלת חיריה. עוד מעט אתחיל להביא שירים משם — לשם שינוי.
נהדר לראות לך את המילים, סבינה.
יש עלייה במפלס הרעננות והאופטימיות במראה הציפורים!
איזו משוררת את!
היה כייף אמיתי, אולי נקים להקה נודדת…ונשמח לבב אנוש!
רגע קסום, הרגע בו מתרגמת תמונה
למלים מדיקות.
ולמה הרחקתן את המפגש עד לחצר
סרגיי, היפהפיה שהוסגרה לאחרונה
לידי הקלגסים הרוסים?
אפשר בהחלט לחזור על כך באיזו חצר יפה בחיפה!
נראה כי הכנרת היא נצח בו נולדים שירים. היה טוב לראות אותך.ולשמוע.
פתאום רואה להם את המילים – שורת זהב !!!
תודה, חנה!
כן, רות, אני כותבת על הכנרת ולכנרת ובעיקר בכנרת כבר עשרות שנים, מאז הטיול של 'השומר הצעיר' מים אל ים.
ילדי כבר היו ב"בני עקיבא"
שיר מקסים, סבינה.
אוהבת לקרוא אותו, ואהבתי מאוד את איך שקראת אותו בחצר סרגיי.
גם שם אפשר היה לראות את המילים.
גם שם נסקו ציפורים.
ושירייך עפו כמו מן באויר.
תודה, חני!
אני רואה בשיר את הרגע הקסום שהיה שם, שהתפזר כמו שקוסם מפזר את אבקת הקסמים.כמו הפירורים שהציפורים תפשו.