סבינה מסג משוררת ומתרגמת
V
מצאתי שוב משהו אצל 'הנורבגי שלי' שממשיך את הטקסט של חני לבנה
אוּלַב הֵאוּגֶה
אֲנִי נִסְחָף
אֲנִי נִסְחָף , נִדְחַף
בִּידֵי הָרוּחַ , בִּידֵי הַגַּלִּים . . .
הִצְלַחְתִּי לְטַפֵּס עַל לוּחַ-עֵץ,
אֲנִי גֵּאֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גִּלּוּפִים.
V
מצאתי שוב משהו אצל 'הנורבגי שלי' שממשיך את הטקסט של חני לבנה
אוּלַב הֵאוּגֶה
אֲנִי נִסְחָף
אֲנִי נִסְחָף , נִדְחַף
בִּידֵי הָרוּחַ , בִּידֵי הַגַּלִּים . . .
הִצְלַחְתִּי לְטַפֵּס עַל לוּחַ-עֵץ,
אֲנִי גֵּאֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גִּלּוּפִים.
כותב נהדר הנורבגי שלך 🙂
איזה יופי של תיאור קולע המשלב את המצוקה, החיפוש, המוצא והיופי בארבע שורות בלבד.
תודה, חן, בשמי ובשמו.
אכן, משנה על איזה לוח שטים אפילו כשנסחפים. זה כל האדם. התרבות, שאר הרוח.
יפה איך אדם הנסחף פיזית ומטאפורית
מוצא לעצמו אחיזה בלוח עץ לכאורה שהוא למעשה, מעשה אמנות
זה אחד הצאורים היפים ביותר למצבו של האדם, שירים כאלה עשו אותו גדול!
האכפתיות איך נראה לוח העץ עליו נסחפים! אבל האם ההיסחפות היא טרגית? אולי יש מחזוריות ושום דבר אינו סופי?
אני ניסחפת איתך
להתראות טובה
את נסחפת על לוח מנענעים יפיפה!
איזו רוח ויקינגית!
ענת, איך שאת רואה את התמונה הכללית, את ה"בגדול". שנים אני מתעסקת עם השיר הזה ומעולם לא חשבתי. זה נכון! כל אותן ספינות מעוטרות ומגולפות בדרכן לשדוד מנזרים באירלנד!
את הגילופים אפשר לקחת לכמה כיוונים:
הוא גאה שהאומנות נוכחת בחייו
או שחייו לא היו משעממים כלוח חלק.
זאת דוגמה למה שבלוג כזה נותן. לפני רגע קיבלתי זוית חדשה מענת פרי ועכשו ממך. לא חשבתי שזה יכול להיות גם חוויות חייו.
יופי!
תודה, אומי.
כמה יפה סבינה,ואני ארשה לעצמי להסחף אם אדע שאמצא בול עץ כזה{נכון אני יודעת שלהסחפות אין תנאים מוקדמים, אבל כזו אני..}
זאת זוית הראיה החדשה-לי השלישית שקיבלתי על השיר הזה. תלוי מה מוצאים .
מטפורה נפלאה לחיים וליופי. מזכיר לי את משל הזן על האדם הטועם מהדבש הניגר כשהוא תלוי מעל תהום ונאחז בשורש ששני עכברים מכרסמים
נכון, זה אומר אותו דבר. כמה קשה לקבל את זה! האם מוכרחים לקבל את זה? הרי יש תפישות עולם האומרות שהחיים הם רצף ושום דבר אינו נגמר?
יכולת מופלאה לראות יופי בעת אסון. זה מזכיר לי מעצמי כמה דברים.זו הדרך בה תמיד בחרתי.
מדפיסה ותולה על הלוח.