בהמשך לפוסט של יעל על מרירותו של המשורר
לֹא נַפְסִיק לָשִׁיר
יוֹתֵר טוֹב מִלִּפְתֹּר תַּשְׁבֵּץ
יוֹתֵר טוֹב מִלָּלֶכֶת אֶל מְנַבְּאֵי הַקֵּץ
יוֹתֵר טוֹב מִלְּהִתְיַעֵץ עִם קְלִינַאי
יוֹתֵר טוֹב מִלְּהִתְפּוֹצֵץ
יוֹתֵר טוֹב מִלְּהַפְלִיג אֶל אִי פְּרָאִי
יוֹתֵר טוֹב מִלִּשְׁבֹּר אֶת הַגַּלִּים אֶת הַכֵּלִים אֶת הַכְּלָלִים
יוֹתֵר טוֹב מִלְּהַכְלִים פָּנֶיךָ בָּרַבִּים
יוֹתֵר טוֹב מִלְּהַחְלִים מִזְּכוּת הַיֶּתֶר שֶׁל חָסֵר חָסֵר חָסֵר לְךָ!
יוֹתֵר טוֹב שֶׁתַּחְזֹר אֶל יַלְדוּתְךָ
שַחֵק תּוֹפֶסֶת, מַחְבּוֹאִים , קְפֹץ קְלָס
בְּעַט בַּמִּשְׁפָּט שֶׁיַּחְלִיף מִלִּים!
לְחַץ עַל מִלָּה חֲשׁוּדָה
עַד שֶׁתַּדְלִיף
עַד שֶׁתַּרְעִיף
עַד שֶׁתָּצִיף
שְׁמַע מִמֶּנִּי — זֶה
הַרְבֵּה יוֹתֵר עָדִיף!
זה מתחבר עם גליון הילדות של הליקון.
רק מה, מקווה שזה לא מכוון לכל מיני שטיונות זיקנה. ראיתי את נורית גרץ מדברת על קינן בעלה, כואב.
אבל כן, כבר עדיף לשחזר ילדות שנייה מאשר להתבוסס במרירות.
סבינה יקירתי, שירך נגע בציפור נפשו של משורר. אני "שומע ממך" (חכה,חכה, אתה עוד תשמע ממני…)ומסכים לכל מילה. בהחלט עדיף, או כמו שאומרים ילדינו בעברית מקולקלת וחיננית: יותר עדיף, בלי לשים פסיק בין המילים הנרדפות
האם כבר אמרתי לך שאהבתי את שירך?
נהדר
הצעה יפה סבינה
אבל לא תמיד הילדות היתה כזו כמו שאת מתארת
נפלא
יופיופי!
תודה רבה, לכל מי שהיזדהה והגיב– הרי כולנו באותה סירה או עוד מעט נהיה.
סבינה, כמו אהוד פדרמן, אני מאוד אוהב את הסוף הדיבורי והלא תקני של השיר הזה וגם את הרעיון העולה ממנו. אה, גם את האנפורה "יותר טוב מ…" שהזכירה לי פזמון יפה של יהונתן גפן" "אוהבת אותך יותר" בביצוע ריקי גל המופלאה עם הלחן של מתי כספי. גם הכתיבה היא סוג של אהבה שקשה לכלוא אותה. רני.