בננות - בלוגים / / באולם הגובלנים
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

באולם הגובלנים

 

מעולם לא הייתי בונציה.  מי מכיר את הגובלנים הללו?

 

 

 

רולף יאקובסן

 

בְּאוּלַם  הַגּוֹבְּלֶנִים

 

 

 

 

אִיגְנַצְיוּס וּבּוֹנַבָנְטוּרָה  , שְׁנֵי הַגּוֹבְּלֶנִים הַגְּדוֹלִים —

קְרִינָה שֶׁל כֶּסֶף עַתִּיק וְשֶׁל אָבְדָן.

הָיִיתִי מֵת לְהַעֲבִיר בָּהֶם אֶת הַמֵּאָה  הַזֹּאת

לִחְיוֹת בֵּין שִׁרְיוֹנוֹת-הָעוֹר שֶׁל אַבִּירִים , בִּטְנִי מְלֵאָה מִסְפּוֹא.

אוּלַי הָיָה בְּכָךְ כְּדֵי לְשַׁכֵּךְ אֶת הַשְּׁאַפְתָּנוּת   הַזֹּאת

שֶׁהֶעֱבִירָה אוֹתִי אֶת כָּל  הַדֶּרֶךְ עַד  וֶנֶצְיָה.

 

 

כִּי אֵיזוֹ אֲחִיזָה אַחֶרֶת תִּמָּצֵא לָנוּ   שֶׁכָּל חַיֵּינוּ רַק הֲזָזַת אָבָק,

כְּשֶׁכָּל הָאֲסָמִים הַיְּשָׁנִים עָבְרוּ מִן הָעוֹלָם

עִם כָּל יְמוֹת הַקַּיִץ בְּתוֹכָם , עִם אֵלֶּה שֶׁנִּרְדְּמוּ יָדָם תַּחַת לְחְיָם ,

וְכָל הַנִּיחוֹחוֹת סְבִיבָם כַּאֲלֻמַּת הָאוֹר הַהִיא מֵעַל לַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת.

 

 

אַךְ בַּמַּתְבֵּן הַזֶּה נוּכַל לְהִתְקַיֵּם גַּם  בְּאָפֹר-כָּסוּף

בְּתוֹךְ הַמַּמְּגוּרוֹת הַמְּרֻוָּחוֹת הָאֵלֶּה שֶׁל אִיגְנַצְיוּס וּבּוֹנַבָנְטוּרָה  ,

אָמְנָם דָּהָה הַצֶּבַע בַּמִּשְׁטָחִים שֶׁבֵּין הַכִּידוֹנִים

אַךְ הֵם עֲדַיִן מְרִיחִים מִקוֹרְנִית -בַּר

וּבּוֹטִיצְ'לִי.  אַסְמַה  שֶׁל  אֵירוֹפָּה

עַל כָּל פְּאֵר-הָרְפָאִים הַקָּם לְפֶתַע  לתְּחִיָּה

מִתּוֹךְ אֶפְרוֹ שֶׁל אִי-צֶדֶק נוֹשָׁן.

 

 

וְהִנֵּה שָׁם  רוֹלַן, תּוֹקֵעַ בְּקַרְנוֹ בֵּין הַפְּסָגוֹת .

עַכְשָׁו הוּא רַק  שֹׁבֶל  שֶׁל  בֹּשֶם …  וּשְׁלושָׁה חוּטֵי-צֶמֶר חִוְּרִים.

אַךְ בְּיָדִי  יֶשְׁנוֹ חָלִיל שֶׁרַק בַּעֲלֵי-הַכָּנָף עֲשׂוּיִים לְהָבִין ,

הִנֵּה אֲנִי קוֹרֵא לַצִּפֳּרִים לָרֶדֶת מִן הַצַּמָּרוֹת , כְּמִין פְרַנְצִיסְקוּס —

רְאוּ  , הֵן נוֹחֲתוֹת סְבִיבִי בְּמַּעְגָּל וּמַקְשִׁיבוֹת כְּשֶׁאֲנִי מְנַגֵּן לָהֶן

עַל הָרוּחַ הַמִּתְהוֹלֶלֶת לָהּ  וְעַל הַצְּלָלִים הַיְּרֻקִּים  בֵּינוֹת לָעֲשָׂבִים,

    עַד שֶׁאֲנִי שָׁב וּמְשַׁלֵּחַ אוֹתָן  חָזְרָה  אל יַעֲרוֹת  הָאָבָק.

 

 

הָנִיחוּ לִי אֵפוֹא לָבוֹא אֶל הַגוֹבְּלֶין

וּלְהָנִיחַ אֶת חֲלִיל-הָרוּחַ עַל הָאָרֶץ , בֵּין בַּהֲרוֹת הָאוֹר,

שָׁם יִתְנַגְּנוּ בּוֹ חֶרֶשׁ  חוּטִים שֶׁל זְמַן אַחֵר,

זֶמֶר  לִנְסִיךְ-הַתִּלְתָּנִים  וְלְרוֹזְמָרִין , הָעֲרָפֶל עוֹטֵף אוֹתָם רַכּוֹת .

אֲנִי  שֶׁכֹּה  אָהַבְתִּי לְהִתְפַּלֵּש ׁ בְּקַשׁ הַמַּתְבְּנִים ,

הָנִיחוּ  לִי  לִקְפֹּץ   לְתוֹךְ  הֲדַר הַסְּתָו  שֶׁבָּרִקְמוֹת ,

כְּמוֹ אָז , רָאשִׁי קָדִימָה

פָּנַי בְּתוֹךְ כָּרֵי  סִגָּלִיּוֹת.       

 

 

 

 

 

תגובה אחת

  1. אמנם לא ראיתי את הגובלנים בונציה אך הריקמה הממוסגרת בהידור מוזהב, הסיפורים האריסטוקרטים שמובאים בה..נופים בריח נאיבי של פעם…מצליחים לעבור בשיר..

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג