דיאן ואקוסקי / צורות מים
בְּכָל מָקוֹם
שְׁלוּלִית זוֹ הִיא חֶרֶק-עֲנָק שָׁחוֹר
הַמְנַסֶּה לְטַפֵּס אֶל תּוֹךְ פִּי וְלִגְנֹב
בְּשׂוֹרוֹת הַכְּתוּבוֹת עַל שִׁנַּי;
לִלְשׁוֹנִי
הַמְנַסָּה לְדַבֵּר
אֵין מַה לּוֹמַר
סַכִּין מְנַסָּה לָקַחַת
אֶת נְשִׁימָתִי. דָּם, אַף הוּא
כְּמוֹ דְּיוֹ אוֹ מַיִם
רוֹשֵׁם הוֹדָעוֹת
הָאוֹמְרוֹת שֶׁ
מַיִם אֵלֶּה שׁוֹרְצִים עַקְרַבִּים
וּשְׁחָפִיּוֹת – רַגְלֵיהֶן כְּמוֹ קְוֻצּוֹת שְׂעָרְךָ
הַמֻּנָּחוֹת עַל הַכָּר בַּבֹּקֶר. שֵׁנָה
בְּצַוָּארְךָ, נוֹשֶׁמֶת, אוֹר עַל פְּנֵי שְׁלוּלִית
אֲנִי מִתְבּוֹנֶנֶת בְּךָ, יָשֵׁן
בְּזַעְמוֹ שֶׁל שְׂעָרִי-שֶׁלִּי,
הָאָרֹךְ
הֶחָפֵץ לִקְלֹעַ קְשָׁרִים,
לַחְנֹק, לִנְקֹם בְּפַרְצוּפִי
– הֲלֹא הוּא מֵי הַיַּמִּים הָאַרְקְטִיִּים הַדְּרוֹמִיִּים –
אֲשֶׁר הֻטְבַּע
נָפוּחַ, חֲסַר צוּרָה.
בְּשׂוֹרָה אַחַת נִרְשֶׁמֶת בַּדֹּפֶק
אַחֶרֶת בַּפָּנִים הַיְשֵׁנוֹת;
תָּמִיד אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מִן הַמַּיִם לִהְיוֹת אֵשׁ,
לִזְרֹחַ כְּמוֹ אוֹר
לִבְעֹר בַּלַּיְלָה,
אַף שֶׁאֵין הֶסְבֵּר
לְשִׁנּוּי צוּרָה
שֶׁכָּזֶה.
מסע גשם
אַתָּה מְאַתֵּר אוֹתִי בְּמַסַּע הַגֶּשֶׁם
פּוֹסַעַת בַּדֶּרֶךְ הַזְּרוּעָה עַצְמוֹת דָּגִים;
מִבַּעַד לִמְכוֹנִיתְךָ אַתָּה צוֹפֶה בִּי נֶעְלֶמֶת
כְּמוֹ סֻכָּר
בְּמַיִם.
עַל קַנְקָנְךָ הִיא תּוֹהָה וְשׁוֹאֶלֶת יוֹם-יוֹם.
בַּרְזֶל מַחֲלִיד בַּגֶּשֶׁם
שִׂפְתֵי פֶּרַח עִם קְרוּמִית טְחוּבָה
זְכוּכִית הָרוֹחֶצֶת בְּמַיִם
מֶשִׁי מְצַיֵּץ, מִתְרַסֵּק וּמַכְתִּים אוֹקְיָאנוּס –
סִימַן-הַמַּיִם
חוֹל מִתְעַרְבֵּל וּמְשַׁנֶּה מְקוֹמוֹ
מַרְמִיטָה הַמְנָעֶרֶת נוֹצוֹתֶיהָ
אַךְ אֵין בְּיָדִי לָתֵת לָהּ תְּשׁוּבָה.
שִׁמְךָ הוּא הַנֻּסְחָה שֶׁאֲנִי שׁוֹמֶרֶת בַּלַּבִּירִינְת.
בַּקְבּוּקֵי תְּרוּפוֹת מִתַּחַת לְמִטָּתִי אוֹחֲזִים בְּאֶצְבְּעוֹתֶיךָ.
עֵירֻמָּה, אֲנִי צוֹעֲנִיָּה שֶׁל עֵץ: אֵינְךָ יָכוֹל לְנָעֵר אוֹתִי מֵעֲנָפֶיךָ.
אַשְׁמָה זוֹ מְנַסָּה לְפוֹרֵר אוֹתִי. אַהֲבָה יוֹשֶׁבֶת בְּשֹׁרֶשׁ לְשׁוֹנִי
וְאֵינָהּ צוֹעֶדֶת אִתִּי.
הִיא אֵינָהּ יוֹדַעַת
אוֹ אֵינָהּ יְכוֹלָה לְקַבֵּל
אֶת גַּעְגּוּעַי אֵלֶיךָ הַחוֹלְפִים לְאֹרֶךְ חַיַּי בְּלֹא לְהוֹתִיר
אֲפִלּוּ עֲקֵבוֹת שֶׁל יוֹד.
בְּחַן אֶת דָּמִי. אֱמֹר לָהּ שֶׁנִּעַרְתָּ אֶת הָאוֹתִיּוֹת מִן
הָאָלֶפְבֵּית וְהוֹתַרְתָּ
עוֹלָם
חָסֵר.
תרגום: עודד פלד
דיאן ואקוסקי – ילידת 1937. בוגרת אוניברסיטת ברקלי. משוררת וידוי שהחושניות והיסוד הסוריאליסטי בולטים בכתיבתה. פרסמה כארבעים קבצי שירה. בין ספריה: "מטבעות וארונות-מתים" [1961], "שירי ג'ורג' וושינגטון"
[1967], "בתוך בית-חרושת של דם" [1968], "מחכה למלך ספרד" [1977], "כיפת חשכה" [1980], "טבעות שבתאי"
[1986], ו"קרח אזמרגד" [1988]. חיברה ספר מסות על השירה בת-זמנה, "לקראת שירה חדשה" [1980].
[1967], "בתוך בית-חרושת של דם" [1968], "מחכה למלך ספרד" [1977], "כיפת חשכה" [1980], "טבעות שבתאי"
[1986], ו"קרח אזמרגד" [1988]. חיברה ספר מסות על השירה בת-זמנה, "לקראת שירה חדשה" [1980].
מעניינת.
מעניינת??
היא "קצת" יותר מוצלחת ממך,אם לנקוט לשון המעטה.
לא מסכים.ללי מושכת לביטוי חדש וזאת מתחפרת במטאפורות ודימויים.
תודה, ללי. מסכים איתך
למגיב/ה האלמוני/ה ולמפלץ היקרים:
הפוסט הזה הוא לא המקום הנכון להתנגחות ביניכם על שירתה של ללי. אם יש לכם מה לומר על דיאן ואקוסקי -בבקשה
עודדי,כל הכבוד על הפואמה האדירה שכתבת ופורסמה בפסיפס וכמו כן גם על התרגום המשובח של מרק טווין, ישר כוח.
שירה פראית עוצרת נשימה והולמת בפטישי רגש מדממים
המון תודה, חגית
קראתי מספר פעמים את השירים
בכל קריאה קופצת ועולה שורה אחרת, משפט אחר ודימוי חדש
מרשים מאד
תודה על התרגומים עודד
תבורך
חן-חן, ריקי
עודד,
מדהים.האם ישנם ספרים מתורגמים שלה להשגה?
תודה, תמי. היא באמת משוררת מדהימה. לצערי, לא תורגם שום ספר שלה לעברית. מקווה לעשות זאת מתישהו בעתיד הלא רחוק מדי
תודה עודד, משוררת נפלאה שבכלל לא הכרתי קודם.
בבקשה תפרסם לעתים יותר קרובות.
תודה, ענת
שירה חדשה ומרתקת במקומותינו. תודה ולך בכוחך זה, תרגם עוד…
תודה מקרב-לב, רות