רן יגיל

הרביניסט האחרון (יב) – רומן

  70.  ביום שישי התפרסמה בדפים האחוריים של עיתון "מעריב" מודעת אבל בזו הלשון: בצער רב וביגון קודר, אנו מבכים את מות יקירכם יגאל עמיר ז"ל שהלך לעולמו בטרם עת.     איתכם באבלכם: מאיר וחנה, צילה ובני, עד וסער וכל משפחת כהן.     71.    לאחי היקר שלום,    אתמול הייתי עד לשוד וגם לרצח. זה קרה תחת הסככה ...

קרא עוד »

הרביניסט האחרון (יא) – רומן

   66.    זהו. אני לא נותן יותר אוכל לרוסים. שיסתדרו בעצמם. ישבתי על מדרגות בית הכנסת והם הציפו אותי. חודשיים הספיקו לי. זה מגעיל, נערים בלי בית. אנשים בלי עתיד. על העבר שלהם אני לא יודע שום דבר, וההווה שלהם רגעי. לשרוד עוד יום ועוד יום, זה מה שהם רוצים. כולם לבושים בטרנינגים מהוהים או בבגדי פאנקיסטים. הם מבקשים ...

קרא עוד »

רציחות בבני-ברק. פרק שלישי

3. בין לבין, כשיש לפרדימן קצת פנאי מעבודת המשטרה, הוא חומק מבעד לדלת הזכוכית של התחנה לחנות הספרים המשמשת גם כבית קפה כדי לעיין בספרי שירה. יש לו מין טקס כזה. הוא נעמד באי-נעימות מסוימת מול מדפי השירה ובוחר לו ספר או שניים. אחר כך הוא ניגש למוכר הצעיר ואומר "כמה זה?" הוא לוקח את הספרים בשקית ומתיישב באחת הפינות, ...

קרא עוד »

הרביניסט האחרון (י) – רומן

  61. התחתנתי עם חנה. ב-1960 השתחררתי. כמעט שבע שנים הייתי בצבא. יכולתי להישאר יותר, אבל היה צריך לקבל אישור מדרגים גבוהים ולעבור לגור בבסיס בתל-נוף. ההורים של חנה התנגדו. הם אמרו: מה, תלכו לגור על המסלול? ככה מצאתי את עצמי גר בקיבוץ של חנה, מולם. הם רצו שאעבוד ב"כימאוויר", חברת הריסוס, כי זה יכניס המון כסף לקיבוץ – שבע ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לרן יגיל