הכרטסת כותב ומצייר

מי שלא עבר את תחנת ""תשחורת", מותר לו לא להאמין בקיומה, ויש כאלה שאינם מאמינים אפילו בקיום המלה "תשחורת". אבל בני-האלמוות הם עדי ראיה לכך שהתחנה אכן נמצאת בקו הנסיעה "נובוסיבירסק – בֶּרְדְסְק", ולא מדובר במרה שחורה, אלא להפך, בשחר נעורים, לכן אין שחר לחששות של שחרי הבהירות. ואין שום דבר מעניין בתחנת "תשחורת", אין בה מה לעשות, ואף אחד ...

"אל תפסיק את המבוגרים, אבוקסיס! חשבתי הרבה על האפשרות להביא אותם לידי מגע. בלי התנגשות חזיתית מסוג זה העלילה תלך לאיבוד, לא נשיג שום קולמינציה, ויתכן מאוד שבכלל לא נסיים את הספר. אתה מבין, הם חייבים ליצור קשר כמו נציגים של שתי ציוויליזציות קוסמיות. השאלה איך הם יתקשרו ביניהם?" "אבל בשביל מה אתה צריך ת" קולמינציה הזאתי? אפשר לכתוב רומן ...

גם אני, כנראה, פשוט מפחד מפגישתם האפשרית בין גיבורי הרומן והאנטי-רומן, כי אין לי ספק שלא ייצא שום דו-שיח קונסטרוקטיבי ביניהם, וכל אחד ימהר להכריז שאין לא פרטנר למשא ומתן. איך ידברו קונצמן, אהרנוביץ" או אפילו זינגר דאז, זינגר הרוסי, עם שלומית, עם יודה ברנצ"יק, או עם איזה דני ברזני מאותה כיתה מעופפת? עניין רצוף בדיבורים עניין אבוד… ואיזו אבדה ...

  הרבה דברים חשובים בכלל לא קרו בעולם בגלל אי הבנה כללית, היסטוריות עולמיות למיניהן הפסידו אין-ספור פניות חדות רק מפני העדר שפה משותפת בין הדמויות המרכזיות. ניקח למשל את הלורד נלסון, את הפלד-מרשל קוטוזוב ואת ידידנו משה דיין. אילו שלושת הנִצים חדי-העין היו נפגשים אי-שם בגרינוויץ', בפילי* או בגבעת המטוס, איזו שיחת אילמים היו מסוגלים לנהל? לכן הם לא ...

  לפעמים לשון המחבר ציורית מדי, עמוסה בדימוים מיותרים, וגם זה מקשה על ההבנה. לפני כשנה בחורה אחת ממקומון ירושלמי שאלה אותי שאלות כלליות על אודות הספרות הרוסית – פושקין, טולסטוי, ברודיצקי וכל הספרות המפוארת שלכם. אז הרגשתי פתאום כמו איזה מושב של סופת-שלג עבר עלי. (עד כאן אני מתבטא בצורה מובנת?) כיום, אמרתי לה, הדברים האלה ממש אקזוטיים לגבי, ...

    מה הסינים! אפילו עם עצמך לפעמים אתה לא מצליח לתקשר, בייחוד ממרחק של שלושים שנה. ומה עם בני ארצך? הטוראי זינגר לשעבר, אתה בטוח שמישהו מבין את העברית שלך?  לא מזמן עורכת אחת אמרה לי שאי-אפשר להשתמש במלה 'רלסים', שזאת רוסית, ושאף-אחד לא יבין מה זה. למחרת הגיע אלי שיפוצניק כורדי (מְבצעַ עבודות שיפוץ שמוצאו בארץ מידן) בעניין ...

  לאחר ההיפרדות בין אין ויאנג זרם התודעה מצטמצם ומתרכז בואדי צר אופקים, ואפילו חד-צדדי. בחרתם ביאנג, חבר'ה הצעירים! כלומר: “לצעיר תמיד פתוחה הדרך”, אבל זה לא אִין כבר מימי מלחמת האזרחים הותיקים… אין דבר! אל תעשו מזה עניין. ב”ספר הגילופין” עתיק הימים נאמר: 'מעבּרָה דרך הנהר הגדול באה לטובה. משהו, אמנם, מרמז על חזרה בשלב מסוים. (פוּי, כמו שהסינים ...

עוד ניסיון אחד להראות לכם את תמונת המפקד. עמכם הסליחה.

א. רציף “הנמל” זינגר נם, מיושן בעבודת הנמלים שלקח על עצמו בלי להעריך לנכון עד כמה היא תסחוט אותו כבר בפרקים הראשונים. ממש לא קל לשמש גם מחבר וגם גיבור של אותו ספר. גלי הזכרון הוסיפו להרדים אותו בנידנודם הקצוב. אבל הטקסט ממשיך לו לזרום למרות הכול. שימו לב: היוצר המדומה נוחר, ואילו המלים לא בוששות לבוא, כמו כלום. מלל ...

וכך נראית עטיפת הספר "כרטיסים בקופה" ברוסית: