לאה איני סופרת

הסיפור השביעי // לאה איני על "שישה סיפורים" מאת רן יגיל, הוצאת עמדה, 2010    קובץ סיפוריו החדש של רן יגיל, "שישה סיפורים", לא יכול היה להגיע בזמן טוב יותר… כבר כמה שנים שמספידים את הסיפור הקצר, ובתגובה ההוצאות הגדולות ממעטות להדפיס קובצי סיפורים בתואנה שהקוראים מבכרים רומנים. יש בכך מן האמת האבלה. קהל צורכי הספר, ולאו דווקא שוחריו, אשר ...

  למדו אותן להגיד לא! // לאה איני   למדו אותן להגיד לא! למדו אותן שזה בסדר להגיד רגע, אני צריכה לחשוב על זה, לישון על זה, להתייעץ… למדו אותן שהדרך שבה הן חלמו/ראו את הדברים, היא לא המוטעית. זאת הדרך הנכונה. למדו אותן שאם את אומרת לא, או רגע, או חכה, והוא מיד "נעלב","עוזב", מעניש, סימן שאינו שווה את ...

ליעל המתוקה.  http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1138445.html

http://www.saltarbutartzi.org.il/Index.asp?ArticleID=409&CategoryID=161 בהקשר לסיפורי "פינג פונג", מתוך "הרדופים, סיפורים מורעלים על אהבה", זב"מ, 1997 

    לכל מי ששאל אותי או מתעניין, להלן הפרטים… http://www.kerem.org.il/ תודה ושבוע טוב, לאה    

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=634968&objNo=58923&returnParam=Y הרשימה הוזמנה ב-2005 למוסף ספרים של הארץ, שעסק בנושא "היצירה הראשונה שלי".  http://cmsprod.bgu.ac.il/NR/rdonlyres/B390E3EA-9E67-47C3-AEC7-2965B32C8AC0/88129/vered_cubiadfus.pdf תודה, ושנה אזרחית טובה ופורייה לכולם/ן.

3 הערות לסיפור (פארודי) שעומד לעצמו. 1. אני מעלה את הסיפור הזה, "הפסל" (מ-2002, ושייך לקובץ סיפורים שעדיין לא ראה אור), מכיוון וכבר הועלה לרשת על-ידי "מטעם", שם פורסם לראשונה, ועל כן מוטב שיצורף גם לביתו הקיברנטי הביולוגי.   2. וגם כתשובה מחויכת לכל מי שאמרו/כתבו לי שהלוואי והיה יכול להיות רומן אהבים (שלא היה יכול להיות!) בין ורד ליונתן ברומן "ורד הלבנון".  3. ובתודה על הקריאה.  ...

למעוניינים/ות… תודה ושבת שלום.  http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1125297.html

                                                                                                                                                                    ליקירתי.   טירונות 2 // לאה איני    למחרת נשארתי במיטה. לא ביקשתי רשות. בשביל מה? את מי אני מכירה? מי מכיר אותי? אני מחכה שהסערה תדעך, והצריף יתרוקן.  הצריף נהיה שממה מבורכת. הן נלקחות לכל היום, בטח להתגבש, שבות אחר הצהריים, לחצי שעה, לחטט בתיקים שהביאו מהבית, ולהסתער החוצה מחדש. עדיין בפיג'מה, אני מכווצת במיטה. רואה את ...

                                                                                                                                                                ליקירתי.   טירונות 1 // לאה איני     …האמת היא שהרומן שלי עם הצבא היה, כבר מהתחלה, שותק ומסוכסך. הזיה. כבר ביום הגיוס, ברחבה, ואחר-כך באוטובוס, הייתי לבד, לגמרי לבד. אימא נפרדה ממני ללא מגע. אישה בת חמישים שלא חדלה לבלוע את כל המשפחות המצטלמות בשטח כאילו היא לבדה בעולם, ולא הפסיקה לשרקק פנימה אותה שריקה, דבוקה ...